ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
2449-08
20/11/2008
|
בפני השופט:
בן-עטר מוריס
|
| - נגד - |
התובע:
סרי לוי ג'ני
|
הנתבע:
מזרחי אודליה
|
| פסק-דין |
ביום 4/12/07 הזמינה התובעת מהנתבעת שמלת כלה חדשה לחתונתה ביום 15/4/08. לטענתה, במדידה שנערכה יומיים לפני החתונה, היו בשמלה פגמים שלא היו מצויים בה בשלוש המדידות הקודמות שנערכו, שהאחרונה מביניהן נערכה ביום 30/3/08. הפגמים קשורים לכפלים המצויים בשמלה, באזור בית החזה, והמהווים חלק מעיצובה. לטענת התובעת, בעוד שלא היתה כל בעיה בכפלים האמורים במדידות הקודמות, הרי במדידה שנערכה ביום 13/4/08, התבצבץ חומר, הנראה לה כחומר דבק, מתוך הכפלים האמורים, ולמעשה עולה מדבריה כי נוצר אצלה הרושם כי נעשה שימוש בשמלה. לטענתה, אמרה לה הנתבעת כי הענין יתוקן עד לחתונה, אך בבואה ללבוש את השמלה ביום חתונתה, התברר לה כי לא תוקן דבר, ואז, לטענתה, תפרה הנתבעת במקום תפרים הנראים לעין בכפלים שבאזור בית החזה.
הנתבעת מכחישה את טענות התובעת מכל וכל, ולטענתה לא נעשה כל שימוש בשמלה לפני שימושה של התובעת, לא היה בה כל פגם, ולא חל בה כל שינוי בין שלוש המדידות הראשונות לבין המדידה האחרונה שנערכה ביום 13/4/08, יומיים לפני החתונה.
אני מעדיף את גרסתה של התובעת על פני גרסתה של הנתבעת. לא רק שהיא הותירה רושם מהימן יותר, אלא שאני מוצא כי התפרים הגלויים, שרואים בבירור בתמונה ת/4 באחד מהכפלים שבאזור בית החזה, תומכים בגרסת התובעת. אין זה מתקבל על הדעת כי התובעת תבחר שמלה עם תפרים גלויים כאמור, ובאותה מידה אין זה מתקבל על דעתי כי מוצר עם תפרים כאמור יהווה, מבינת הנתבעת (או כל איש מקצוע אחר בתחום), מוצר מוגמר ותקין.
התובעת תובעת את מלוא מחיר השמלה (6,400 ש"ח), ומציינת כי מלבד העובדה שהסחורה שהיא קיבלה אינה הסחורה שבגינה שילמה, גם נגרמה לה עגמת נפש רבה כמתואר בכתב התביעה, דבר המובן מאליו בשים לב לכך שעסקינן בשמלת כלה שהתובעת נאלצה ללבוש בחתונתה.
לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות המקרה, ובכלל זה למהות הפגם ולמידת הבלטותו, אני סבור כי הסכום שנתבע הוא גבוה מדי, מה גם שבסופו של דבר נעשה שימוש בשמלה על ידי התובעת, אף אם נכונה טענת התובעת כי לא היתה לה כל ברירה.
לאור כל האמור, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 3,200 ש"ח, בתוספת סך 64 ש"ח בגין אגרת משפט וסך 400 ש"ח בשל ביטול זמנה של התובעת בכל הקשור לתביעה דנן. ככל שהסכומים לא ישולמו תוך 30 יום מהיום, תחולנה לגביהם הוראות סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א- 1961, ומועד מתן פסק דין זה יהווה המועד לביצוע התשלום לצורך הוראות הסעיף האמור.
ניתן היום, כ"ב בחשון תשס"ט (20 בנובמבר 2008), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.
בן-עטר מוריס, שופט