בש"פ 8214/14 חדיף נ' מדינת ישראל

1.        בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 24.11.2014 (מ"ת 52511-07-14, השופטת ד' עטר). בהחלטתו הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום והליכים קודמים

2.        ביום 28.7.2014 הוגש נגד העורר ונגד נאשם נוסף, יצחק סנדרוסי (להלן: סנדרוסי) כתב אישום המייחס להם מספר עבירות נשק. אישום 1 עוסק בסנדרוסי בלבד, אישום 2 עוסק בשני הנאשמים גם יחד, ואילו אישום 3 נסב על עניינו של העורר בלבד. על פי האמור באישום 2, ביום 23.4.2014 הציע סנדרוסי לסוכן משטרתי שהזדהה בפניו כקבלן עפר המסוכסך עם קבלן אחר לרכוש באמצעותו מטען חבלה ואקדח. בהמשך לכך, ולצורך קידומה של הצעה זו, התקשר סנדרוסי לעורר וביקש ממנו להשיג עבורו אקדח. העורר ביצע תיאומים עם סנדרוסי לצורך העברת האקדח לידיו תמורת תשלום בסך של 7,000 שקל. בסופו של דבר, סנדרוסי לא השלים את מכירתם של מטען החבלה והאקדח לסוכן כיוון שחשד כי האדם שעמו הוא בא במגע הוא סוכן משטרתי. על פי האמור באישום 3, העורר רכש מאדם אחר, תושב האזור, שני ארגזים ובהם נשק או תחמושת על מנת למכרם. בהמשך לכך, ביום 6.5.2014, לאחר שהעורר התלונן על פגם בכלי הנשק שסופק לו, נכנס המוכר לשטח ישראל דרך שטחה של הרשות הפלסטינית, והעביר לעורר כלי נשק חלופי, כפי שסוכם ביניהם קודם לכן. העבירות שיוחסו לעורר בגדרם של אישומים אלה הן קשירת קשר לביצוע עסקה אחרת בנשק (לפי סעיפים 499(א)(1) ו-144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וניסיון לעסקה אחרת בנשק (לפי סעיפים 144(ב2) ו-25 לחוק העונשין)).

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרם של העורר ושל סנדרוסי עד תום ההליכים נגדם. בדיון שהתקיים ביום 21.10.2014 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו של העורר. בהמשך לכך הוא הורה, בהסכמת המדינה, כי יוגש תסקיר מעצר בעניינו של העורר.

4.        מהתסקיר עלה כי העורר היה חשוף מגיל צעיר לסביבה עבריינית, וכי הוא מוצא שייכות בחברה שולית בסביבת מגוריו שממנה הוא מתקשה להתנתק. מהתסקיר עלה עוד כי בעברו של העורר הרשעה בעבירה של שוד מזוין שבוצעה לפני מספר שנים ושבגינה הוא ריצה עבודות שירות. שירות המבחן ציין בתסקיר שהעורר נמנע מלהתייחס באופן ענייני לנסיבות מעצרו בפרשה דנן, כמו גם למעורבותו בשוד המזוין שבו הורשע בעבר. עוד עלה מן התסקיר כי לעורר קשיים אישיים שעמם הוא נמנע להתמודד. באשר לחלופת המעצר המוצעת – חלופת מעצר ביתית בבית אמו בפיקוחם של האם ושל בן זוגה – שירות המבחן הצביע על כך שהעורר כבר היה נתון בחלופה זו במסגרת ההליך הקודם שבו עמד לדין. בתסקיר צוין שבאותה תקופה העורר עמד במגבלות המוטלות עליו. שירות המבחן התרשם כי המפקחים הם "אנשים שומרי חוק וסמכותיים" אשר מגויסים למענו של העורר למרות שהקשר שלהם עמו מרוחק לעתים. על כן, בסיכומם של דברים, המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר לחלופת המעצר המוצעת.

5.        ביום 24.11.2014 בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי ציין כי שירות המבחן אמנם המליץ בתסקיר לשחרר את העורר לחלופת מעצר ביתית, אך הוסיף כי לנוכח ממצאיו של שירות המבחן באותו התסקיר לא ניתן לתת אמון בכך שהעורר ימלא אחר תנאי השחרור שהוצעו. בעניין זה, בית המשפט המחוזי הצביע על כך שהמפקחים המוצעים לא היו מודעים לכל ההיבטים הבעייתיים של העורר כפי שעלו מן התסקיר, ולכן להתרשמותו החלופה המבוססת עליהם לא תוכל להיות ראויה בנסיבות העניין. בית המשפט המחוזי הוסיף כי מהעורר נשקפת מסוכנות רבה, גם בשים לב לאמור בתסקיר המעצר ולעברו הפלילי. הוא הצביע על כך שמכתב האישום עולה שהעורר מעורה בתחום הנשק וכי היה מעורב בכמה עסקאות של סחר בנשק. בית המשפט המחוזי אף הדגיש כי המעשים המיוחסים לעורר בוצעו גם באמצעות הטלפון. על כן, כאמור, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. 

הערר