בש"פ 7677/15 ואח' מדינת ישראל נ' גטנך ואח'

           לפני בקשה שמינית להארכת מעצרו של העורר בבש"פ 7677/15 (המשיב 3 בבש"פ 7726 – להלן: העורר) בתשעים ימים נוספים מיום 28.11.2015או עד למתן פסק דין בתפ"ח 15181-06-13, וערר על החלטת בית המשפט מחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' אהד) במ"ת 15207-06-13 מיום 1.11.2015 לדחות את בקשתו של העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

1. נגד העורר ואדם נוסף, חיים רדה (המשיב 1 בבש"פ 7726/15 – להלן: רדה), הוגש ביום 9.6.2013 כתב אישום המייחס להם רצח, גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. על פי עובדות כתב האישום, העורר, רדה ואדם נוסף בשם ראגאו גטנך (המשיב 2 בבש"פ 7726/15 – להלן: גטנך) קשרו קשר לרצוח אדם אחר בשם ישראל עמר (להלן: עמר). העורר, רדה וגטנך הצטיידו באקדח וברכב מסוג מזדה, וביום 3.4.2013 בשעות אחר הצהריים, הגיע גטנך לרחוב הרצל בעיר רחובות שם הבחין בעמר כשהוא יושב מחוץ למספרה. גטנך דיווח לרדה על מקום הימצאו של עמר וזמן מה לאחר מכן הגיע רדה למקום כשפניו מכוסות, ירה למוות בעמר ופצע אדם נוסף שישב בסמוך אליו. באותה עת המתין העורר ברכב המזדה שחנה בקרבת מקום ומיד לאחר הירי נכנס רדה לרכב והשניים נמלטו בנסיעה מהירה ולא עצרו חרף העובדה ששוטר שנקלע לזירה ירה לעבר הרכב ופגע בו. במהלך ההימלטות השליכו העורר ורדה את האקדח ששימש לירי מן הרכב, וזמן מה לאחר מכן הגיע גטנך לדירה שנשכרה על ידי רדה במעוד מועד, שבר ושרף את מכשירי הטלפון הסלולאריים ששימשו אותו, את רדה ואת העורר לביצוע הרצח וטבל את כרטיסי הסים (SIM) של מכשירי הטלפון בתוך דלי מים. נגד גטנך הוגש כתב אישום נפרד ומשפטו מתנהל במקביל למשפטם של העורר ורדה (תפ"ח 15150-06-13).

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצר העורר, רדה וגטנך עד תום ההליכים נגדם, וביום 22.1.2014 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה והורה על מעצרם של כל השלושה עד תום ההליכים. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי ישנן ראיות לכאורה לכך שהעורר, רדה וגטנך ביצעו בצוותא חדא רצח מתוכנן שבמהלכו נחבל אדם נוסף, וכי נוכח המסוכנות הרבה העולה לכאורה מאותה התארגנות, הרי למרות עברו הנקי וגילו הצעיר של העורר בעת ביצוע העבירות, אין מקום להורות במקרה דנן על קבלת תסקיר מבחן או לשחרר מי מהמעורבים בפרשה לחלופת מעצר. מאז החלטתו של בית המשפט קמא הוארך מעצרם של העורר, רדה וגטנך 7 פעמים, ולאחרונה על ידי כב' השופט נ' הנדל בהחלטתו מיום 30.8.2015 (בש"פ 5662/15). לגבי הארכת מעצרם של העורר ורדה קבע השופט הנדל כי קצב התקדמותו של ההליך בעניינם של שני אלה אינו משביע רצון והורה לקבוע מועדים נוספים לשמיעת הראיות בתיק.

3. יום לאחר החלטתו של השופט הנדל להאריך את מעצרו הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר וביום 1.11.2015 החליט בית המשפט קמא לדחות את הבקשה. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי מקום שבו בקשה לעיון חוזר מוגשת זמן קצר בלבד לאחר שהוחלט להאריך את המעצר והנימוק היחידי עליו היא נסמכת הוא חלוף הזמן מאז המעצר אין מקום להיעתר לה. בית המשפט קמא עמד על כך כי בקשה להארכת מעצר ובקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הם אכן שני הליכים נפרדים ולכל אחד מהם מסגרת שיקולים עצמאית. עם זאת ציין בית המשפט קמא כי כפי שכבר נפסק תיתכן חפיפה מסוימת בין השיקולים המובאים בחשבון לצורך הכרעה בבקשה להארכת מעצר ובבקשה לעיון חוזר באופן שהחלטה אשר תינתן באחד מאותם ההליכים תשליך גם על ההחלטה בהליך האחר. במקרה דנן, כך קבע בית המשפט קמא, השיקול בדבר חלוף הזמן כבר נלקח בחשבון על ידי השופט הנדל אשר מצא כי על אף הזמן הרב שחלף מאז מעצרו של העורר יש להותירו במעצר. לפיכך, ובייחוד בהינתן המועד שבו הוגשה הבקשה לעיון חוזר, קבע בית המשפט קמא כי אין הצדקה לעיין מחדש בתנאי מעצרו של העורר בנימוק של חלוף הזמן.

4. ביום 11.11.2015 הגיש העורר ערר על החלטתו של בית המשפט קמא. לטענתו שגה בית המשפט משקבע כי החלטתו של השופט הנדל להאריך את מעצרו משליכה בדרך כלשהי על בקשתו לעיון חוזר בתנאי המעצר, ולשיטתו העובדה שנקבע בהחלטת ההארכה כי חרף הזמן הרב שחלף מאז מעצרו יש להותירו במעצר, אין משמעותה כי אין לשקול את שחרורו ממעצר במסגרת הבקשה לעיון חוזר בשל הזמן הרב שחלף. העורר מדגיש כי במועד הגשת הערר חלפו שנתיים וחצי מאז שהוחלט לעצור אותו עד תום ההליכים וכי נכון להיום אין צפי לסיום משפטו. בנסיבות אלו, לטענת העורר, מן הראוי להורות על קבלת תסקיר מעצר בעניינו ולשקול את שחרורו לחלופת מעצר.

5. בסמוך לאחר הגשת הערר ומשמשפטו של העורר לא הסתיים במהלך תקופת ההארכה השביעית של מעצרו, הגישה המדינה ביום 12.11.2015 בקשה שמינית להארכת מעצרם של העורר, רדה וגטנך. מעצרם של רדה וגטנך הוארך בהסכמה ואילו העורר מתנגד להארכה.