בש"פ 1575/17

1. לפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור) ב-מ"ת 59384-12-16 מתאריך 06.02.2017, בגדרו הורה בית המשפט המחוזי הנכבד על מעצרם של העוררים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

אביא להלן, בתמצית, את הנתונים הדרושים להכרעה.

רקע

2. נגד העוררים הוגש כתב אישום, המייחס להם את העבירות הבאות: כליאת שווא (עבירה לפי סעיפים 377 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), סחיטה בכוח (עבירה לפי סעיפים 427 סיפא ו- 29 לחוק העונשין), פציעה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיפים 334 ו-335 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין), ושיבוש מהלכי משפט (עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין).

3. על פי עובדות כתב האישום, העורר 1 הינו בעלים של בית עסק לשטיפת מכוניות, אשר נמצא בצומת בית דגן (להלן: העסק). העורר 2 עובד בעסק, ואחמד משהראוי (להלן: אחמד) מנהל את העסק. העוררים ואחמד הינם אחים.

4. בכתב האישום נטען כי בתאריך 19.12.2016, בשעה 12:00, או בסמוך לכך, רכב ג'יפ הגיע לעסק, והמתלונן ביחד עם עובד נוסף ניקו אותו. לפי הנטען, במהלך הניקיון – המתלונן נטל מהרכב, ללא רשות, שטר של 20 ש"ח. על פי כתב האישום, לאחר בירור שאחמד ערך, ומשסבר כי המתלונן גנב את הכסף, הוא פנה לעורר 1, והשניים הורו למתלונן להיכנס לחדר שנמצא ליד רחבת השטיפה. בשלב זה, כך נטען, המתלונן נכנס לחדר יחד עם העורר 1, ואילו אחמד יצא וסגר את הדלת.

5. בהמשך, כך על פי כתב האישום, העורר 1 הכה את המתלונן באגרוף בפניו, והמתלונן נפל על המטה בחדר. בעודו שכוב על המיטה, כך נטען, העורר 1 תפס בגרונו של המתלונן ביד אחת, וביד השנייה הכה אותו באגרופים בחזהו ובראשו. לפי הנטען, בשלב מסוים, אחמד ועורר 2 נכנסו לחדר, אחמד יצא ונעל את הדלת, והותיר את המתלונן ביחד עם העוררים בחדר.

6. על פי הנטען בכתב האישום, העוררים הכו את המתלונן באמצעות אגרופים, כשעורר 2 פירק ממנורה, שהיתה במקום, מוט ברזל והכה באמצעותו את המתלונן בכל חלקי גופו, ותוך שהם מאיימים עליו כי אם לא ישיב לעורר 2 סך של 1,000 ש"ח שלווה ממנו, וישלם לבעל הרכב סכום של 5,000 ש"ח – כפיצוי בתואנת שווא כי גנב ממנו 3,000 ש"ח כביכול – הוא לא יצא מהחדר. בנוסף, העוררים איימו על המתלונן כי בעל הרכב יכניס אותו לתא המטען וייקח אותו משם, ואף אחד לא ימצא אותו.

7. על פי כתב האישום, בשלב מסוים, המתלונן שוחח עם בנו, וביקש כי יגיע לעסק כדי להביא לעוררים את הכסף שדרשו. משהגיע הבן למקום – הוא העביר לעורר 2 סך של 1,000 ש"ח, כהחזר להלוואה שנטל ממנו המתלונן. בנוסף, עורר 2 איים על הבן כי אם לא ישלם סך של 5,000 ש"ח, העוררים יעבירו לבעל הרכב את כתובתו של המתלונן, אשר ימצא אותו ויהרוג אותו. לבסוף, העוררים אפשרו למתלונן לצאת מהחדר. מכתב האישום עולה עוד, כי בנו של המתלונן שהיה אחוז אימה מהעוררים, שב לעסק והעביר לעורר 2 סך של 5,000 ש"ח נוספים במזומן. בהמשך,  כך נטען, משהגיעו שוטרים לבית העסק – העוררים סירבו להצביע על מכשירDVR של בית העסק, וטענו בכזב כי הוא נתפס כבר בידי המשטרה, והכל במטרה להכשיל את החקירה.