ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
57802-01-11
28/08/2011
|
בפני השופט:
טל לוי
|
| - נגד - |
התובע:
עדי ברנרד
|
הנתבע:
1. שלמה SIXT
2. עידו א ורנשטיין
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה לשיפוי התובעת בגין הנזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 12.6.2010 .
להלן תובאנה טענות הצדדים בקצרה:
טענות התובעת
לטענות התובעת במועד הנקוב , נסעה על קטנוע ברח' אחד העם בתל-אביב בקטע שבין רח' הרצל לרח' אלנבי. במקטע האמור שני נתיבים באותו כיוון נסיעה. כשהתקרבה למקום התאונה הבחינה כי במסלול הימני עומד רכב הנתבע, ולכן עברה למסלול השמאלי. מהירות נסיעתה לטענתה כ-30-40 קמ"ש. לפתע, לשיטת התובעת, ביצע הנתבע סטייה מן הנתיב הימני בו עמד לכיוון חניון אשר היה בצד השמאלי של הכביש, וזאת במהירות וללא איתות מוקדם. כתוצאה מכך הפעילה את בלמיה וכתוצאה מן המרחק המועט החליקה על הכביש עד התנגשות הקטנוע בחלקו של רכב הנתבע. יצוין כי התובעת טוענת שלאחר האירוע ערכה שיחה עם הנהג שהודה כי לא הסתכל במראה, לא אותת ולא בדק כי המסלול השמאלי אכן פנוי על מנת לבצע פנייה זו. כתוצאה מהאירוע, נאלצה לגרור רכבה למוסך. נגרמו לרכבה נזקים, ונאלצה לשאת בשכ"ט שמאי, והכול כמפורט בכתב התביעה. עוד יצוין כי כתוצאה מהאירוע הגיעה לבית החולים איכילוב בתל אביב שם טופלה והופנתה לרופא משפחה להמשך טיפול.
טענות הנתבעים
הנתבעים מכחישים את אחריותם לאירוע, וכן מוכחש הנזק הנטען. לשיטת הנתבע 2 עצר בנתיב הימני, במטרה לפנות שמאלה לכיוון החניון אשר היה בצד הנתיב השמאלי. מכיוון שרכבו היה מטרים ספורים (כלשון הנתבע בכתב הגנתו) קדימה יותר מהחנייה בצד שמאל, בדק כי אין תנועה אחריו, אותת ונסע אחורנית כדי לפנות שמאלה... אז התחיל לבצע פנייה שמאלה, ובסוף פעולתו, כשרכבו היה כבר בזווית של 90 מעלות כלפי הכביש, אופנוע שנסע במהירות מופרזת החליק בכביש ופגע בגלגל האחורי-שמאלי ברכב הנתבע. עוד יצוין כי הנתבע טוען שלא הייתה לו יכולת לצפות את האירוע.
דיון
בדיון אשר התקיים בפני היום העידו התובעת, הנתבע, בת זוגו של הנתבע אשר הייתה איתו ברכב ביום האירוע. הנ"ל הדגימו בפניי את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .
התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים , את עדויותיהם ואת הראיות בתיק, אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה ולהלן יפורטו טעמיי.
הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה חובה על התובע להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:
"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "
דהיינו , דין התביעה להתקבל באם תרים התובעת את הנטל המוטל עליה כדי 51%.
מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפניי מדובר בגרסה מול גרסה, ומשכך על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.
הראיות החיצוניות במקרה הנדון הן תמונות הנזק אשר הוצגו בפניי, כמו גם חוות דעת השמאי.
עוד יצוין כי במקרה שלפניי, והכול כמפורט להלן, גרסת הנתבע 2 אשר הובאה בכתב הגנתו, כמו גם בעדותו היום ובעדות העדה מטעמו תומכת ומחזקת את גרסת התובעת. עוד יצוין כי יש בדין, תקנות התעבורה, כדי לתמוך בגרסתה של התובעת.
7. בענייננו, מצאתי את גרסת התובעת כמהימנה, בהיותה עקבית, קוהרנטית ונתמכת בראיות חיצוניות ממשיות, כמו גם בהוראות הדין כאמור, ובגרסתו של הנתבע עצמו.