ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1408-08
03/10/2011
|
בפני השופט:
אליהו בכר
|
- נגד - |
התובע:
1. ברנר 2. חנה ברנר
|
הנתבע:
1. סופר אייל 2. אליהו קצירי
|
פסק-דין |
בפני
כב' השופט אליהו בכר
התובעים
1. ראובן ברנר
2. חנה ברנר
ע"י ב"כ עו"ד יהודה לוי
נגד
הנתבעים
1. סופר אייל
ע"י ב"כ עו"ד ש. אריאלי
2. אליהו קצירי
פסק דין
מבוא
1.לפני תביעת התובעים למתן פסק דין הצהרתי וצווי עשה לפיהם התבקש ביהמ"ש לקבוע, כי משכונות אותם רשם הנתבע 2 (להלן:"קצירי") ברשם המשכונות בתל אביב לפי מספרי רישום 2002156224 וכן 2003039260 (להלן: "המשכונות"), על המקרקעין הידועים כגוש 8300 ו- 13302 חלקות 9 ו- 35 במושב "הדר עם" (להלן: "הנחלה") וכן הודעות המשכון שמכוחן נרשמו המשכונות בטלות ומבוטלות לכל דבר ועניין. כמו כן התבקש ביהמ"ש להורות לרשם המשכונות למחוק מרישומיו משכונות אלה.
בנוסף, התבקש ביהמ"ש ליתן סעד הצהרתי ולפיו המחאת הזכות שהעניק קצירי לנתבע 1 (להלן:"סופר") באותם משכונות בטלה ומבוטלת.
טענות התובעים
2.לטענת התובעים, כעולה מכתב תביעתם, סופר, שהינו מלווה בשוק האפור, קיבל לידיו מקצירי המחאה של זכות משכון על הנחלה. קצירי מצידו החתים את התובעים במרמה על הודעת המשכון של נחלתם, רשם אותה ברשם המשכונות והמחה את זכות המשכון לסופר תוך שיתוף פעולה עמו לצורך הצגת סופר כצד ג' תם המבקש לממש זכות כדין.
3.עוד טענו התובעים, כי בשנות התשעים של המאה הקודמת, פתחה התובעת 2 (להלן:"התובעת") חנות. בשנת 2001 החנות נקלעה לקשיים כלכליים. הצורך בסכומי כסף הביא את התובעת להיכרות עם מלווים מהשוק האפור ביניהם רפי לוי, סופר, יוסי אהרון וקצירי.
4.את רפי לוי הכירה התובעת עת הגיע לחנותה והציע לה ליטול אצלו הלוואה פרטית. התובעת לא זכרה את שיעור ההלוואה, אך ציינה, כי הוסכם ביניהם שאותו רפי לוי ימסור לה שיקים של צדדים שלישיים ומנגד תמסור לו התובעת שיקים מעותדים משלה הכוללים ריבית על ההלוואה.
השקים שמסר לה אותו רפי לוי לא כובדו והתובעת נחשפה לסדרת תביעות והליכי הוצל"פ בגין השקים שמסרה היא לרפי לוי שדאג להעבירם לגורמים שלישיים. מצב דברים זה הביא להחמרת מצבה הכלכלי.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת