ברנס ואח' נ' מרציאנו ואח'

החלטה

בתיק זה ניתנו 2 החלטות שונות באשר לחיובו של התובע בהפקדת ערובה.

החלטה אחת מיום 28/1 התייחסה להפקדת ערובה בהתייחס לתביעה נגד הנתבע 2.

לאחר נטילת ארכה הופקד סכום זה והודעה על כך נמסרה לתיק בית המשפט.

בהחלטה נוספת מיום 22/3/10 ניתנה החלטה שעל פיה חוייב התובע בהפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע 1.

ערובה זו לא הופקדה במועד שנקבע בהחלטה ועתה מצויות בפני 2 בקשות בעניין זה.

מצד אחד הוגשה בקשתו של הנתבע 1 בה הוא עותר לדחות את התביעה נגדו בשל אי הפקדת ערובה להוצאותיו על פי ההחלטה הנ"ל.

מצד שני הוגשה בקשת התובע להורות כי הסכום בסך של 30,000 ₪ שהופקד להבטחת הוצאות הנתבע 2 ישמש גם כערובה להוצאות הנתבע 1 בהליך זה.

לחלופין התבקשה הארכת המועד לשם הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע 1.

אינני רואה מקום לשנות את ההחלטה מיום 22/3/10 אשר ניתנה בעניין חיובו של התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע 1.

בכל אחת משתי ההחלטות שניתנו בנושא זה, הראשונה בהתייחס לנתבע 2 והשנייה בהתייחס לנתבע 1, נקבעה ערובה בסכום המתייחס להוצאות אותו נתבע בנפרד.

מובן שאין בהחלטה זו כדי לקבוע בשלב זה דבר וחצי דבר לעניין ההוצאות שיושתו בסוף ההליך על צד זה או אחר אלא אך בהחלטה שנועדה להבטיח את הוצאות הנתבע, אם וככל שימצא בסופו של יום שיש לפסוק לו הוצאות בגין ההליך שהוגש נגדו.

לפיכך , ומאחר שבבקשת התובע שהוגשה היום לא הובא כל נימוק של ממש, עובדתי או משפטי שיש בו כדי לגרום לעיון חוזר בהחלטות שניתנו בעניין זה, יעמדו בעינן ההחלטות שניתנו ועל התובע להפקיד סך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבע 1.

בה בעת אני סבורה שיש מקום להאריך את המועד הנתון לתובע לשם הפקדת הערובה, זאת בין השאר בהתחשב בכך שהתוצאה של דחיית תביעה על הסף ללא בירור הינה תוצאה קשה ויש להורות עליה במשורה ובנסיבות חריגות בלבד.

לפיכך ניתנת לתובע ארכה להפקדת סכום הערובה שבו חוייב עד ליום 1/6/10.

בנסיבות אלה אין צורך להיזקק לבקשתו של הנתבע 1 אשר הוגשה לפני ימים ספורים בה התבקשה דחיית התובענה בשל אי הפקדת הערובה.

אשר להודעת צד שלישי שהגיש הנתבע 2 נגד הנתבע 1, למדתי מפי ב"כ הנתבעים כי הגיעו להסכמה לפיה יוגש כתב הגנה מטעם הצד השלישי רק לאחר שהתובע יפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של נתבע 2, נותן ההודעה בהליך זה באופן שתיסלל הדרך לבירור התובענה נגד נתבע 2 לגופה.

לאחר ששמעתי מפי ב"כ הנתבע 1 הסבר נוסף לפיו אם תידחה התביעה נגד נתבע 1 בשל אי הפקדת ערובה להוצאותיו, אזי לא יהא גם טעם לדון בהודעה לצד שלישי, הרי שאינני רואה ממש בהסבר זה שכן התביעה נגד נתבע 1 עצמאית ונפרדת מן ההודעה לצד שלישי, גם אם שתיהן נסמכות על תשתית עובדתית ומשפטית דומה.

אני סבורה שגם אם הגיעו ב"כ הנתבעים להסכמה בדבר דחיית המועד להגשת כתב הגנה מטעם הנתבע אחת בהליך זה, הרי שהיה מקום להגיש על כך בקשה מסודרת לבית המשפט, באופן שבמועד קדם המשפט הראשון כבר תימצא בתיק בית המשפט עמדתו של הנתבע 1, בהתייחס להודעת צד שלישי.

במצב הדברים דהיום, אני מורה כי הנתבע 1 יגיש כתב הגנה במענה להודעה לצד שלישי תוך 30 יום מהיום.