ברנד נ' עמותת גג לנזקק ולחוסה

החלטה

1.בפני בקשת המבקש מיום 09/11/11 לפטרו מתשלום השלמת אגרת בית הדין, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 ("תקנות האגרות").

2.       עיון נוסף בכתב התביעה המתוקן מעלה שהאגרה שעל המבקש לשלם גבוהה מזו שצוינה בהחלטתי מיום 10/11/11. לאמור: הסעדים הכספיים בגינם נדרשת השלמת אגרה, הם אלה: פיצויי פיטורים בסך 99,661 ש"ח (קרן); תגמולים בסך 28,837 ש"ח; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 351,120 ש"ח. משכך, נדרש המבקש לשלם השלמת אגרה בסך 3,960 ש"ח (בניכוי סכומים ששולמו בעת הגשת כתב התביעה המקורי ובתוספת 56 ש"ח בגין הפרשי הצמדה וריבית, כפי שמופיע בתיק בית הדין).

3.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית. שני התנאים כרוכים זה בזה כך שככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן יהא להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. עם זאת, חייב להתקיים רף מינימאלי של כל אחד מהתנאים, וככל שהתובענה אינה מגלה עילה – כמו גם ככל שהמבקש אינו מוכיח העדר יכולת כלכלית – די בכך כדי לדחות את הבקשה (וראו לגבי דחיית בקשה לפטור מאגרה בשל העדר עילה: בשג"צ 4748/06 שקד נ' תפוחי, מיום 02.08.2006). ככל שהתנאים מתקיימים אך לא בעוצמה מספקת על מנת ליתן פטור, מאפשרת תקנה 12(ו) לתקנות האגרות מתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה "לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

לאחר שקילת הטענות ההדדיות, שוכנעתי כי בנסיבות העניין יש הצדקה ליתן למבקש פטור חלקי מאגרה. להלן אבהיר טעמיי:

4.לעניין היות ההליך מגלה עילה: בקשת פטור מאגרה המחייבת את המדינה לממן בעצמה את ההליכים המשפטיים לא תיעתר אלא בגין תביעות שיש בהן ממש, שהרי אחד הרציונאליים המונחים בעצם הדרישה לתשלום אגרה הם ביסוס רצינות ההליך מתוך הנחה שמי שנדרש לשלם אגרה עבור ניהול הליך משפטי שוקל היטב את הצורך בהליך וסיכוייו וכן את התועלת העשויה לצמוח לו מניהולו [ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, ניתן ביום 18.01.2005; בשג"ץ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר הבריאות, ניתן ביום 07.05.2009].

במקרה דנן שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. ככל שהמבקש יוכיח את טענותיו, עשוי הוא להיות זכאי לסעדים – חלקם או כולם – אותם תבע. אינני מביעה דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה, אלא שיש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן.

5.באשר לתנאי השני: המבקש פטור מאגרה עקב חוסר יכולת לשלמה נדרש לשאת בנטל ההוכחה לעניין זה. עליו לפרוש בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו, הכנסותיו ומצבו הכלכלי. תנאי לקבלת הפטור מתשלום אגרת בית הדין הוא שהמבקש ימצה קודם לכן את האפשרויות העומדות בפניו לתשלום האגרה, לרבות מימוש נכסים או נטילת הלוואות.

בענייננו: מחד, המבקש טוען כי הוא איננו מועסק מיום סיום עבודתו במשיבה; רעייתו היא מפרנסת יחידה ואין לו הכנסות ממקורות נוספים. מאידך, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר; לא צורפו תדפיסי חשבון בנק, מהם ניתן היה ללמוד האם בחשבון הבנק שלו קיימות יתרות שתאפשרנה תשלום אגרת בית הדין; המבקש גם לא הבהיר האם פנה לקרובים לשם גיוס האגרה.

6.בשים לב לכל אלה, לא מצאתי לפטור את המבקש מתשלום אגרת בית הדין במלואה. חרף זאת, מצאתי שיש לעשות שימוש בסמכות המסורה לי בתקנה 12(ב) ו- 12(ו) לתקנות האגרות, כך שגובה האגרה יועמד על סך 2,500 ש"ח, ויתאפשר למבקש לשלמה בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון בהם ביום 01/01/12.

7.על המשיבה-הנתבעת להגיש כתב הגנה לא יאוחר מיום 15/01/12.

8.בהתאם לזימון שנשלח לצדדים, דיון מוקדם נוסף יתקיים בפני ביום 13/02/12 בשעה 11:00. על הצדדים להתייצב לדיון באופן אישי, ביחד עם באי כוחם (ככל שהם מיוצגים), ולהביא עימם את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותם.

המזכירות תשלח למבקש עשרה שוברים לתשלום האגרה, כל אחד ע"ס 250 ש"ח, הראשון בהם לתשלום ביום 01/01/12, כמפורט לעיל.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.