ברמן נ' משאוטה ואח'

פסק דין

ביום 14.08.10, עת נהג התובע ברכבו בכביש עכו חיפה, ובזמן עצירתו ברמזור אדום הגיח מאחור רכבו של הנתבע 1, שהיה נהוג בידי בנו, מר ואאל משאוטה, ופגע ברכב התובע מאחור.

הנתבעת 2 הינה המבטחת של רכב הנתבע 1, וזאת על פי פוליסה לביטוח רכב מקיף.

בעקבות התאונה התובע דיווח למבטחת רכבו על נזקיו, וזו שילמה לו תגמולי ביטוח בסך 5,495 ₪, בהתם לחוות דעת שמאי, שלפיה הוערכו נזקי הרכב בסך של 7,686 ₪ (סכום הכולל מע"מ).

יובהר, כי מבטחת רכב התובע קיזזה מסכום הנזקים שנקבעו על פי חוות דעת השמאי את הסכומים שלהלן: סך של 1,852 ₪ בגין השתתפות עצמית, סך של 339 ₪ בגין כינון.

התביעה שבפניי, הינה לקבלת הסכומים הנ"ל שקוזזו מסך הנזקים שנגרמו לרכב התובע, וכן לקבלת פיצוי בגין הנזקים וההפסדים שלהלן: סך של 2,517 ₪ בגין העדר הנחת תביעות, סך של 400 ₪ בגין השבתת הרכב במוסך למשך שלושה ימים, וסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט, הגעה למשטרה וביטול זמן.

הנתבעים לא חלקו על נסיבות התאונה ועל אחריותו של נהג רכבם לאירוע התאונה. אלא מאי? לטענתם, התאונה לא גרמה לנזקים הנטענים בכתב התביעה, וכי הנזק שנגרם לרכב התובע הינו נזק של מה בכך, ומכל מקום, קטן בהיקפו מהנטען על ידי התובע.

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע ונהג רכב הנתבעים. כאמור לעיל, המחלוקת היחידה בתיק הינה בנושא גובה הנזק הנטען והקשר הסיבתי בינו לבין התאונה.

נציג הנתבעים הלין על אי התייצבות השמאי מטעם התובע לדיון. לטענת הנתבעים, התובע ידע מלכתחילה כי המחלוקת העיקרית בתיק הינה אך ורק בשאלת הנזק והקשר הסיבתי בין הנזק לבין התאונה, ובנסיבות, יש לזקוף את אי התייצבות השמאי לדיון לחובת התובע.

טענה זו אין בידי לקבלה. אמנם, בית משפט לתביעות קטנות אינו כבול לתקנות סדרי הדין, אך ככל שהתייצבותו של עד נחוצה לצורך בירור התביעה, אזי חובה על הצדדים לפעול לצורך התייצבותו של אותו עד לדיון. הדבר נדרש דווקא בשל העובדה כי מדובר בתביעה קטנה האמורה להסתיים בישיבה אחת, ומן הראוי שהצדדים יפעלו להתייצבות כלל העדים הנדרשים לצורך בירור התביעה במסגרת אותה ישיבה. על אחת כמה, כאשר מדובר בעד מומחה, שחקירתו בבית משפט לתביעות קטנות אינה בבחינת הליך שגרתי, ומכל מקום, אינה נפוצה במסגרת ההליכים בבית המשפט לתביעות קטנות.

אכן, הנתבעים כפרו בכתב הגנתם בנזקים הנטענים בכתב התביעה, אך לא ראיתי כל דרישה, לא כללית ולא מפורשת, לזימון השמאי מטעם התובע לדיון. לא זו אף זו: הנתבעים בכתב הגנתם כפרו בכלל טענות התובע באופן גורף, ולא רק בעניין הנזק והקשר הסיבתי בינו לבין התאונה.

למותר לציין, כי אף במקרה של העלאת הטענה ו/או הדרישה לזימון השמאי לחקירה על חוות דעתו במסגרת כתב ההגנה, דומה שלא די בכך, ומן הראוי להוציא פניה נפרדת בדבר הדרישה להתייצבות השמאי לדיון, שכן לא מן הנמנע שבעל הדין לא מקבל לידיו את כתב הטענות של הצד שכנגד ו/או לא שם את לבו לנטען באותו כתב בי דין.

אשר על כן, לעניין גובה הנזק קיימת בפניי אך ורק את חוות דעתו של השמאי מטעם התובע. הנתבעים לא ביקשו לזמן את השמאי לדיון לצורך חקירתו על חוות דעתו, ולא הגישו חוות דעת נגדית מטעמם.

באשר לשאלת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין התאונה: בעניין זה אקדים ואציין, כי השמאי מטעם התובע העריך את נזקי הרכב, אך לא התייחס לשאלת הקשר הסיבתי. על כן, חקירת השמאי בהקשר זה לא הייתה מקדמת את טענות הנתבעות במישור זה.

והשאלה העומדת לדיון כעת הינה: האם התובע הצליח להוכיח את הקשר הסיבתי בין הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי לבין התאונה?

בהקשר זה עדותו של התובע עומדת במרכז הראיות. עדותו של התובע מהימנה ומקובלת עלי במלואה. עדותו של התובע הגיונית, סבירה ומתיישבת עם נסיבות התאונה, ועם תמונות הרכב שצורפו לחוות דעת השמאי. אף עדותו של נהג רכב הנתבעים תומכת בעדותו של התובע בהקשר זה.

התובע העיד כי: " ... יצאתי החוצה, הסתכלתי על הפגוש, שהוא במצב בלתי אפשרי לנסיעה, הוא היה פתוח ולא יכולתי לחלוף ליד רכב סמוך כי הוא בלט יותר מחצי מטר. הנהג שפגע בי מאחור, יצא החוצה, הסתכל ואמרתי לו שהוא נראה לי בסדר, שאלתי אותו אם הכל בסדר והוא השיב שכן. אמרתי לו שנחליף פרטים, הלכתי לרכב שלי להוציא מסמכים, הוא נכנס לרכב שלו עקף אותי מימין והמשיך לנסוע, בקושי הספקתי לרשום את מספר הרכב. ... אני מציג לבית המשפט את הצילומים אותם צילם השמאי. לשאלת בית המשפט, אי אפשר היה לנסוע הזמנתי ניידת בא שוטר ואיך שהוא הוא הצליח להצמיד את החלק הימיני של הפגוש לרכב אבל בכל זאת נגרם נזק רב. השמאי העריך את הנזק וקבע שבמקרה הזה אני אמור לקבל חלק חדש, לא חלופי. הרכב היה על הכביש שנה וחצי, הוא נרכש ב- 01/09/09".

נהג רכב הנתבעים לא הכחיש כי פגע ברכב התובע בחלקו האחורי. עצם העובדה כי נהג רכב הנתבעים טוען כי מדובר ב"נשיקה קטנה" אין בה כדי לשנות מהעובדה כי רכב הנתבעים התנגש במוקד האחורי ברכב התובע.

טענת נהג רכב הנתבעים, כי התמונות מראות כי לרכב התובע לא נגרמה אפילו שריטה, אינה מקובלת עלי. התמונות מראות נזק בפגוש האחורי ברכב התובע. נזק זה, על פי התמונות מתבטא בתזוזת הפגוש ובהיווצרותו של הפרש בינו לבין הרכב, ובעיקר בצידו האחורי ימני. זאת ועוד, אותן תמונות אינן משקפות את מצב הפגוש מייד לאחר ההתנגשות, אלא את מצבו לאחר שהשוטר שהוזעק למקום הצליח להצמיד את החלק הימני של הפגוש לרכב. בהקשר זה, התובע לא נשאל כלום על ידי הנתבעים, ועדותו, שכאמור יצרה עלי רושם אמין ומהימן, לא נסתרה כלל וכלל על ידי הנתבעים.