ת"א
בית משפט השלום עכו
|
51097-10-10
11/11/2010
|
בפני השופט:
ג'ני טנוס
|
- נגד - |
התובע:
יוסף ברכאת
|
הנתבע:
1. עמאר עבדאללה 2. סלמאן עבדאללה 3. סאמר עבדאללה
|
|
החלטה
המבקש הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים ביצוע עבודות של הנחת סלעים, הגבהת פני הקרקע, העלמת גבול, הסגת גבול ויצירת סיכון ממשי.
הצו המבוקש נוגע למקרקעין הידועים כחלקה 12 גוש 19227 מאדמות כיסרא , כאשר המשיבים הם הבעלים ו/או המחזיקים ב מגרש 12/2 מאותה חלקה (להלן – "חלקת המשיבים").
בנקודה זו אעצור כדי להעיר, כי על אף שהמבקש אינו מפרט בבקשה או בכתב התביעה שלו איזה זכויות במקרקעין יש לו, למדתי מתוך הדיון, כי המבקש הוא הבעלים או בעל הזכות להירשם כבעלים של מגרש 12/6 ו מגרש 12/7 מאות ה חלקה הגובל ים עם חלק ת המשיבים (להלן – "חלקת המבקש").
הבקשה הוגשה על רקע טענת המבקש , כי המשיבים החלו בביצוע עבודות לקראת הגבהת מפלס הקרקע ב חלקתם , על ידי הנחת ערימות של עפר וסלעים בסמוך מאוד לקיר אשר מפריד בין שתי החלקות הנ"ל, באופן ש עלול ל סכן את יציבות הקיר, שכן הנחת עפר או סלעים בצמוד לקיר הופכת אותו מקיר מפריד לקיר תומך, דבר שעלול לפגוע ביציבותו.
כמו כן טוען המבקש, כי העבודות של הגבהת מפלס הקרקע בחלקת המשיבים היא עבודה הדורשת היתר בניה ואין בידי האחרונים היתר כזה, ולכן אין הם רשאים לבצע את העבודה הנ"ל מבלי לקיים את הוראות הדין הרלוונטיות בחוק התכנון והבניה. אך מעבר לאמור טוען המבקש, כי בהליך משפטי קודם שהתנהל בין הצדדים (ת.א. 2426/02 – שלום עכו) הושג הסכם פ שרה אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן – "הסכם הפשרה"), כאשר אחד מסעיפי ההסכם עניינו ה תחייבות המשיבים לבצע כל עבודה של בניה בחלקתם לפי הוראות חוק התכנון והבניה, ומשלא הציגו ה אחרוני ם היתר כזה אין הם רשאים לבצע את העבודה מושא הבקשה .
לעומת זאת, המשיבים מתנגדים למתן הצו המבוקש וטוענים , כי המבקש מטריד אותם בתביעת סרק , כפי שעשה קודם לכן . לטענתם, המבקש לא הוכיח כל זכות במקרקעין המקנה לו זכות עמידה בהליך דנן או יריבות כלשהי עמם.
כמו כן טוענים המשיבים, כי הקיר שבנדון נבנה בעקבות הסכם פשרה שהושג בין הצדדים כאמור לעיל, כאשר הרקע להליך הקודם הוא הריסה שלא כדין של מסלעה אשר הפרידה בין חלקת המשיבים לבין חלקת המבקש , ע"י המבקש.
לעניין זה הוסיפו המשיבים וטענו, כי בניגוד להתחייבות המבקש על פי הסכם הפשרה לבנות את הקיר בתחום ה חלקה שלו, הקיר נבנה על הגבול שבין חלקת המשיבים לבין חלקת המבקש. מטעם זה טוענים המשיבים, בין השאר, כי הבעלות על הקיר היא בעלות משותפת מאחר שנבנה על המצר ואין המבקש יכול לטעון לזכות בלעדית עליו.
מכל מקום סבורים המשיבים, כי העבודות המתבצעות בחלקתן הן מעניינם בלבד, אך כדי להסיר ספק לגבי פגיעה אפשרית בקיר, צירפו המשיבים הצהרה מטעם הנדסאי בניין לפיה, ערימות העפר שנמצאות בחלקתם אינן פוגעות בקיר, ואילו עבודות הגבהת פני הקרקע לא דורשות היתר מרשויות התכנון והבניה.
בעקבות הגשת הבקשה ניתן צו ארעי האוסר על המשיבים לבצע את העבודות נשוא הבקשה, והוריתי על קיום דיון במעמד הצדדים.