פסק דין חלקי (הנתבעת 1)
תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 01.01.1940, ביום 08.11.2011, בעת היותה הולכת רגל בכביש בכפר ירכא אשר בשטח שיפוטה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). התביעה כנגד הנתבעת 2 נמחקה בהסכמת הצדדים. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק.
הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), לפי נכות מוסכמת בשיעור של 2.5% ולאחר שמיעת סיכומי הצדדים בעל-פה.
לפי הנטען בתביעה, עת הלכה התובעת על אחד הכבישים בכפר ירכא, נתקלה ו/או החליקה ו/או מעדה בבור שנפער בכביש (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נחבלה התובעת, לטענתה, בייחוד בקרסול שמאל.
לאחר התאונה, פנתה התובעת לחדר המיון בבית החולים לגליל המערבי נהריה (להלן: "ביה"ח") והתלוננה על כאבים בקרסול שמאל עם הגבלה קשה בתנועות, ומסרה כי "ביום קבלתה החליקה וסיבבה קרסול שמאלית". בבדיקה קלינית נמצאה התובעת במצב כללי טוב, אך בקרסול שמאל נמצאו נפיחות, שפשוף שטחי בצד פנימי, רגישות במישוש והגבלה בתנועות. בדיקה נוירווסקולרית נמצאה תקינה. בצילום קרסול קדמי-אחורי אובחן שבר סגור עם תזוזה בקרסול שמאל, והושם לתובעת סד גבס אחורי. כמו כן, בוצע ניקוי עם פולידין של השפשוף השטחי בצד פנימי, והתובעת חוסנה נגד טטנוס.
מחדר המיון הועברה התובעת לאשפוז במחלקה האורתופדית שם בוצע בתובעת ביום 9.11.11 ניתוח שחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר עם ברגים בפטישון פנימי ופלטה עם ברגים בצד החיצוני של הקרסול. התובעת טופלה במחלקה האורתופדית באנלגטיקה, אנטיביוטיקה, החלפת חבישות וזריקות, והודרכה על ידי פיזיותרפיסט. בצילום ביקורת נמצאה עמדת השבר וקיבועו משביעת רצון.
ביום 11.11.11 שוחררה התובעת מביה"ח לביתה כשהפצע הניתוחי נקי ולאחר שבדיקה נוירווסקולרית נמצאה תקינה. הומלץ לתובעת על נטילת אקמול נגד כאבים, מנוחה עם רגל מורמת, החלפת חבישה פעם ביומיים במסגרת קופ"ח, הוצאת תפרים שבועיים ממועד הניתוח, איסור דריכה על הרגל המנותחת במשך 6 שבועות ממועד הניתוח, פיזיותרפיה ביתית לחיזוק שרירים, תרגילי העברה מיטה-כיסא, תרגילי הליכה עם הליכון ללא דריכה על הרגל המנותחת, מעקב רופא מטפל לפי הצורך, פנייה למיון בכל מקרה של החמרה במצב, ביקורת במחלקה האורתופדית, עזרה ביתית ברחיצה ולבוש, וחופשת מחלה 90 יום.
ביום שחרורה מביה"ח (11.11.11, כאמור) פנתה התובעת למומחה לרפואה פנימית בקופ"ח שהנפיק לה הפנייה ללשכת הרווחה לאור המלצות ביה"ח כאמור.
התובעת שבה למחלקה האורתופדית מספר פעמים לביקורת:
א. בבדיקתה מיום 24.11.11 נמצאו פצעים יבשים, ובדיקה נוירווסקולרית נמצאה תקינה. בצילום נמצאו עמדת השבר וקיבועו משביעת רצון. הומלץ לתובעת על ביקורת כעבור שבוע והחלפת הסד.
ב. בבדיקתה מיום 4.12.11 נמצאו הפצעים נקיים ויבשים, ובדיקה נוירווסקולרית נמצאה תקינה לאחר ביצוע החלפת הסד. הומלץ לתובעת על פיזיותרפיה – תרגילי הליכה, ביקורת כעבור חודש עם צילום וחופש מחלה חודש ימים.
ג. בבדיקתה מיום 5.1.12 הומלץ לתובעת להתחיל פיזיותרפיה לקרסול שמאל.
ד. בבדיקתה מיום 5.2.12 נמצאו בקרסול שמאל נמצאו נפיחות, צלקות תקינות, תנועות מלאות, בדיקה נוירווסקולרית תקינה, וברגים מחוברים בעמדה משביעת רצון. הומלץ לתובעת על המשך מעקב אורתופדי בקופ"ח.
התובעת צירפה לתביעתה אישור מכון "נסיף" לפיזיותרפיה בכפר ירכא מיום 23.5.12, לפיו התובעת ביצעה סדרה של 12 טיפולים פיזיותראפיים בתקופה שהחל מיום 11.1.12 ועד ליום 23.5.12.
מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו הרפואית של ד"ר דניאל משה, לפיה נותרה לתובעת עקב התאונה נכות בשיעור של 10% בגין הגבלה בתנועות קרסול שמאל, כף רגל שמאל וברך שמאל. ד"ר דניאל המליץ להפעיל את תקנה 15 בשיעור של 50%.
הנתבעת הודיעה כי היא מאמצת את חוות דעתו של ד"ר דוד אנג'ל מטעם הנתבעת 2, לפיה לא נותרה לתובעת נכות בגין השבר שהיה בקרסול אשר התחבר בעמדה טובה מאוד. ד"ר אנג'ל הוסיף כי קשיים בהליכה ובתפקוד יכולים לנבוע אצל התובעת מגילה, סכרת, ובעיקר השינויים הקשים בע"ש המתני ובמבנה מפרקי הירך.
כאמור, הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו תועמד הנכות על שיעור של 2.5%, וביום 19.3.14 טענו ב"כ הצדדים בעל-פה הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק.
הכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, לרבות התיעוד הרפואי, ולאחר ששמעתי את סיכומי ב"כ הצדדים בעל-פה, ועיינתי במסמכים שהוגשו במהלך שמיעת הסיכומים, בכללם התמונה של מקום האירוע, ת/1, תצהיר תשובות לשאלון, ת/2, וקבלות בגין תשלום למומחה התובעת בסך כולל של 2,000 ₪, ובגין מייצב קרסול בסך של 330 ₪, וצפיתי בתמונות של צלקות שנותרו ברגלה של התובעת, כפי שהוצגו במכשיר הטלפון הנייד של ב"כ התובעת, ובהתאם לסמכות שניתנה לי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת בסך של 13,000₪. לסכום זה יתווספו אגרת פתיחת ההליך כשהיא צמודה ממועד תשלומה ועד היום, הוצאות חוות הדעת של מומחה התובעת בסך של 2,000 ש"ח צמוד ממועד תשלומם ועד היום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% בתוספת מע"מ.
התשלום נשוא פסק הדין ישולם בתוך 30 יום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.