ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
11058-08-10
16/12/2013
|
בפני השופט:
יוסף יוספי
|
- נגד - |
התובע:
שאול ברין ()
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפנינו תובענה, במסגרתה הגישה המערערת ערעור על החלטת הנתבע מיום 28/1/10, במסגרתה נדחתה תביעתה לתשלום דמי לידה, בנימוק כי לא עלה בידיה להוכיח קיומם של יחסי עובד-מעביד בינה לבין החברה המצויה בבעלותו החלקית של אביה.
2.במסגרת מסכת הראיות נחקרו התובעת ואביה על האמור בתצהיריהם, ולאחר קיום מסכת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב. יצויין, כי בדיון מיום 18/4/13 לא התייצבו חוקרי הנתבע אשר גבו הודעות בתיק, ב"כ הנתבע הודיעה כי אינה מבקשת את דחיית הדיון, וב"כ התובעת מצידו הודיע כי הוא מוותר על חקירתם.
טענות התובעת
3.לטענת התובעת, דין התובענה להתקבל במלואה, מאחר והיא הוכיחה את כל יסודות התביעה, לרבות קיום יחסי עובד-מעביד בינה לבין מעסיקתה.
התובעת הוכיחה, כי עבדה כעובדת שכירה מן המניין בחברת "מפעלי נייר ירושלים ונאמן (2000) בע"מ", וכן שדיווחה לנתבע כדין על דבר לידת בנה ביום 6/6/09, וכי היא זכאית לקבל את דמי הלידה כקבוע בחוק.
הנתבע לא העיד את החוקרים שגבו הודעות, ובכך מנע את חקירתם הנגדית.
אין פסול בכך שחברה מסחרית תעסיק את בתו של אחד מבעלי המניות בחברה.
לתובעת הוצאו תלושי שכר כדין, ושכרה שולם על ידי החברה. שכרה של התובעת שולם במזומן, מכיוון שהוטלו עיקולים על החשבונות של בעלה.
גירסת התובעת ועדותה בבית הדין לא הופרכו במסגרת חקירתה הנגדית, וכך גם עדותו של אביה.
התובעת הפסיקה עבודתה בחברה מפאת קשיים מובנים לאור לידת בנה.
החברה גם העבירה תשלומים לנתבע כדין בעבור התובעת, לכן מקוממת עמדת הנתבע לפיה הוא מסרב לשלם לתובעת את דמי הלידה, לאחר שקיבל לידיו את מלוא תשלומי החובה הנובעים משכר התובעת.
טענת הנתבע
4.לטענת הנתבע, היחסים בין התובעת לבין אביה אינם מגיעים לכדי יחסי עבודה. לא נוצרו בין התובעת לבין אביה יחסי עבודה בדרך של חוזה דה פקטו, ולא הוצג כל חוזה עבודה. טיב הקשר היה עזרה משפחתית בלבד.
אין הוכחה בדבר השעות בהן שהתה התובעת בעבודה, ובנוסף לא הועסק עובד אחר בתפקידה של התובעת, והיא לא הכירה את המערך הארגוני של העסק.
שכרה של התובע הוא פיקציה בלבד, הוא נקבע שלא בהתאם לכמות העבודה, וממילא לא התבצע רישום נוכחות של שעות וימי העבודה של התובעת.
אביה של התובעת קבע את שכרה בצורה שרירותית.
לתובעת לא היה תפקיד מוגדר, והיא לא הוחלפה במהלך חופשת הלידה. לתובעת לא שולמו כל זכויות סוציאליות.
התובעת לכל היותר עבדה בעסק של אביה בעזרה משפחתית בלבד, ולא נתקיימו יחסי עובד-מעביד.
דיון והכרעה