בריכת גורדון תפצה מסג'יסט ששכר שני חדרים במתחם הבריכה בגין הפרת חוזה

1.         דני לנדאו (להלן: "התובע או השוכר") הגיש תביעה בהליך של "סדר דין מהיר" לתשלום סך של 32,661 ש"ח כנגד בריכת שחייה תל אביב בע"מ (גורדון) (להלן: "הנתבעת או המשכירה").

2.         ביום 24.1.01 נחתם חוזה שכירות (להלן: "החוזה") בין התובע לנתבעת. תקופת השכירות על פי סעיף 4 לחוזה הינה לשנה -  החל מיום 15.2.01 וכלה ביום 15.2.02. כעולה מהחוזה  שכר התובע שני חדרים במתחם בריכת השחייה אשר בבעלות הנתבעת. השכרת החדרים נועדה לשם מתן טיפולי בריאות ומסג' לבאי הבריכה לרבות עובדיה.

3.         בסעיף 5 לחוזה השכירות נקבעה תקופת אופציה ולפיה יוכל השוכר להאריך את תקופת השכירות ל 48 חודשים, לכל היותר, ובלבד שהתקיימו מספר תנאים הקבועים בסעיף 5 לחוזה השכירות.       

טענות התובע:

4.         התובע טוען כי מימש את תקופת האופציה הקבועה בחוזה, כך שהחוזה הוארך עד ליום 28.2.2004. אולם, ביום 13.11.2003 קיבל, בהפתעה גמורה ובתדהמה, הודעה מהנתבעת לפיה נאלצת היא לסגור את שערי הבריכה, ללא דיחוי, החל מיום 1.12.2003 ועד לתקופת קיץ 2004. קרי: בהתראה של שבועיים וחצי בלבד.

5.         לטענתו, נאלץ לפנות את המושכר מבלי שהצליח למצוא מקום חלופי. כתוצאה מביטול ההסכם, באופן חד צדדי על ידי הנתבעת, ספג התובע נזקים כספיים כבדים מנשוא. בין היתר: אובדן הכנסה מהתקבולים שהיו צפויים להשתלם בשלושת החודשים עד לתום תקופת הסכם השכירות, השקעת שעות רבות באיתור מקום חלופי, אובדן לקוחות וירידה לטימיון השקעתו במושכר.

6.         טוען התובע, כי עקב הפרת החוזה, באופן יסודי וחד צדדי, שומה על הנתבעת לשאת בנזקיו, הן מכוח דיני החוזים והן מכוח דיני הנזיקין.

טענות הנתבעת :

7.         לטענת הנתבעת, נאלצה לסגור את שעריה למנוייה ולכל באי הבריכה לאחר קרוב ל - 50 שנות פעילות רצופה, יום יומית ולשביעות רצונם של לקוחותיה. 

8.         סגירת הבריכה לוותה בהליך משפטי שיזמו חלק ממנויי הבריכה ולאור ההחלטות שנתקבלו בערכאות השיפוטיות השונות. הבריכה נסגרה לצורך שיפוצים, למשך 6 חודשים  בלבד וזאת על מנת למנוע מבאי הבריכה חשיפה לסיכונים ביטחותיים ולצורך ביצוע שיפוצים ותיקונים בבריכה, במתקניה ובמבניה.

9.         לטענת הנתבעת, ממועד סגירת הבריכה לצורך שיפוצים ובחלוף כשנה וחצי לא נתבצעה כל  פניה מצד התובע ולא ניטען כל נזק מצידו. רק בסמוך לחודש מאי 2005, בחלוף כשנה וחצי מיום עזיבת התובע את המושכר, פנה התובע, לראשונה, לנתבעת  במכתב דרישה.

10.       לטענתה, שיהוי של כשנה וחצי מיום סגירת הבריכה ועד לפנייתו הראשונה של התובע לכאורה בטענה לנזק מעידה שלתובע לא נגרם כל נזק והגשת התובענה הינה טורדנית וקנטרנית ועל כן דינה להידחות.

11.       בנוסף, טוענת הנתבעת כי החוזה לא בוטל על ידה. התובע הוא אשר לא מילא אחר הוראות ההסכם בדבר מימוש זכות האופציה ולפיכך החוזה, נשוא התביעה, התחדש מחודש לחודש נוסף. נוכח העובדה כי מדובר בחוזה המתחדש מידי חודש בחודשו הודיעה הנתבעת לתובע מבעוד מועד על סיום ההסכם.

12.       עוד טוענת הנתבעת, כי התובע הפר את הסכם השכירות בין היתר מאחר ולא הציג רישיון עסק כמתחייב בחוזה, השכיר את הנכס בשכירות משנה ובניגוד לחוזה.

13.       התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון

14.       חוזה אופציה הינו חוזה שבו ידיו של נותן האופציה כבולות והשאלה האם החוזה יהא תקף תלויה בצד השני בלבד.

15.       במקרה הנדון, נקבע בסעיף 5 לחוזה השכירות נשוא התביעה, כדלקמן - "לשוכר אופציה להאריך את תקופת השכירות בתקופות נוספות של 12 חודשים כל אחת, (להלן: "תקופת האופציה") וסה"כ ב- 48 חודשים, לכל היותר, ובלבד שהתקיימו כל התנאים להלן: א. השוכר נתן למשכירה הודעה על רצונו בהארכת תקופת השכירות 60 יום טרם מועד סיום תקופת השכירות ו/או תקופת האופציה הרלבנטית, לפי העניין. ב. השוכר קיים חיוביו על פי הסכם זה במלואם ובמועדם. ג. השוכר העמיד ו/או האריך את הבטחונות הנדרשים להבטחת עמידתו בהתחייבויותיו על פי הסכם זה.

עם קיום הוראות ס"ק 1 לעיל, יראו את מועד סיום כל אחת מהתקופות האופציה הוראות הסכם זה, בשינויים המחוייבים".