ברייער נ' שלום ואח'

החלטה

1.הנתבעים מבקשים להורות על עיכוב ביצוע פסה"ד שניתן על ידי ביום 31.10.11 והמבוצע בתיק הוצל"פ מס' 01-25537-58-6, עד להכרעה בערעור על פסה"ד בביהמ"ש המחוזי בת"א.

בהתאם להחלטתי מיום 7.12.11 הגיש ב"כ התובעת תגובה לבקשה ומהנימוקים המפורטים בתגובה מבקש לדחות את הבקשה ולחייב בהוצאות.

2.בהתאם לתקנה 466 לתקנות סד"א, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסה"ד שעליו מערערים.

בפסיקה נקבע כי כדי שביהמ"ש יורה על עיכוב ביצוע, על מבקש העיכוב להתייחס בבקשתו לשני עניינים עיקריים, האחד סיכויי הערעור והשני מאזן הנוחות והאפשרות כי אם יבוצע פסה"ד ולאחר מכן יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.

ככלל אין לעכב ביצועו של פס"ד כספי שכן זכאי תובע שזכה בתביעתו להנות מפרי זכייתו אלא אם כן מוכח כי לא יהיה ביכולתו להשיב את הכספים שיקבל, למקרה ויתקבל הערעור.

3.באשר לסיכויי הערעור, לטעמי אין סיכוי של ממש וזו בלשון המעטה. לאחר שהוחזר התיק מביהמ"ש המחוזי התנהל הליך הוכחות ארוך ומורכב ופסה"ד ניתן על בסיס הראיות שהובאו.

באשר למאזן הנוחות, לרבות כל הטענות בעניין זה הנטענות בבקשה, הרי שמדובר בטענות סתמיות משאין הן נתמכות בתצהיר ערוך כדין.

לא נטען כי אם יבוצע פסה"ד ימנע מהנתבעים מלקבל חזרה מהתובעת את הכספים שישלמו ולכן אין בפני טענה לנזק בלתי הפיך.

באשר לטענה בדבר מצב כלכלי, הרי גם אם ידחה הערעור לא ישתנה המצב הכלכלי ובין לבין שמורות לנתבעים כל הזכויות בהתאם לחוק ההוצל"פ.

4.הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

בשולי החלטה אציין כי הבקשה אשר הוגשה על ידי ב"כ הנתבעים כוללת אמירות וביטויים אשר לא ראוי כי יכתבו על ידי עו"ד. אמירות אלה מהוות המשך להתנהלותו הבלתי תקינה של ב"כ הנתבעים במהלך הדיון.

בכוונתי לשקול פניה לועדת האתיקה של לשכת עוה"ד על מנת שתשקול האם יש באמירות אלה משום עבירה אתית ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ב, 13 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.