ברי זאב נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.בפני תביעתו של מר ברי זאב (להלן: "התובע") שהוגשה בגין החלטת הנתבע מיום 31/12/08 בעניין קבלת גמלת שירותים מיוחדים.

2.בהחלטה מפרט הנתבע כי ועדת שירותים מיוחדים קבעה כי התובע זכאי לגמלה בשיעור 50% מיום 1/6/08. יחד עם זאת, מאחר והתובע מקבל קצבת ניידות, הנתבע לא יכול לשלם את שתי הקצבאות גם יחד, ועל התובע לבחור ביניהן. במידה והתובע יבחר לקבל את גמלת השירותים המיוחדים, יהיה עליו להחזיר את הכספים שקיבל בשל זכאותו לניידות, וזאת תוך שנה מתחילת התשלום של גמלת השירותים המיוחדים.

3.התובע אינו מיוצג. בדיון בפני טען כי פנה ללשכה לסיוע משפטי שדחתה אותו בשל חוסר סיכוי משפטי. התובע ביקש במהלך הדיון לזמן את הרופאים שבדקו אותו שיעידו על מצבו הרפואי לאחר צנתור ושני ניתוחי לב. עוד ציין התובע כי הוא חי לבד, אין מי שיעזור לו והוא אינו מקבל את התנאים האנושיים המינימאליים למחיה.

בנוסף, טען התובע בפני כי לחייב אותו לבחון בין שתי גמלאות היא סיטואציה לא חוקתית במיוחד לאור העובדה שהוא משלם מיסים למדינה, וכדברי התובע:

"אני טוען שהחוק הזה אינו חוקתי, מכמה סיבות: זה יכול להוות תקדים לכל גוף אחר שיגיד שאין כפל. בנוסף אני משלם את כל מיסיי וחובותיי למדינה.

אני טוען שאם אותם מחוקקים קבעו שעלי לחיות בצורה תת אנושית בתנאים האלה לא זכאי לכפל, הם בעצמם קובעים שיש להם כפל פנסיה.

זה נוגד את חוק יסוד המדינה ולפיו אין הפליה, כי מדובר בהפליה.

מדובר במאות ואלפי נכים ולכן אני מבקש לקבוע כי החוק אינו חוקתי ולקבל את התביעה." (עמ' 2 לפרוטוקול)

4.הנתבע טען בפני כי עניינו של התובע נבדק מספר פעמים, והרי שקיים הסכם ניידות בין מדינת ישראל לנתבע שקובע את הזכויות בעניין ניידות, ולבית הדין אין סמכות לקבוע מעבר לזכויות הקבועות בהסכם. סעיף 4(ג) להסכם קובע כי לא ניתן לקבל כפל גמלאות של שירותים מיוחדים ושל ניידות ויש לבחור ביניהם. מאחר וגמלת הניידות שמקבל התובע היא גבוהה יותר, הרי שהוא שאין הוא זכאי לגמלת שירותים מיוחדים.

עוד מפרט הנתבע כי התובע לא עונה על התנאים הקבועים בסעיף 4(ד) להסכם המתייחסים לחריגים בהם ניתן לקבל את כפל הגמלאות שהם מבוטח שנקבעו לו 100% נכות בניידות או שהוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו.

5.לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי, אני סבור כי דין התביעה להידחות.

6.הקביעות בהסכם הניידות ברורות בכל הנוגע לכפל גמלה, וטענותיו של התובע בעניין, צודקות ככל שתהיינה, אינן יכולות להועיל בעניין זה.

7.כמו כן, כאמור, התובע אינו עומד בחריגים הקבועים בהסכם הניידות לקבלת כפל גמלאות.

8.סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

9.לתובע זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי תוך 30 יום.

ניתן היום, ‏ט"ו אדר תש"ע, ‏01 מרץ 2010 , בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא