ברטל נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.פסק דין זה עניינו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7.11.2012, ובה חזרה הוועדה ואישרה עמדה קודמת ולפיה למערער, מר אלי ברטל (להלן: "המערער"), נכות בשיעור של 5% כתוצאה מאירוע תאונתי בעבודה מיום 15.5.08.

2.הוועדה נשוא הערעור התכנסה מכוח פסק דין שניתן ביום 9.1.2012 על בסיס הסכמת הצדדים בתיק ב"ל 59674-05-12. בפסק הדין נקבע כי:

"עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס לחוות הדעת מאת ד"ר קורנגרין מיום 12/02/2010 כפי שנדרשה לכך בפסק הדין של כב' השופט יוסף יוספי מיום 09/01/2012. הועדה תתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לאחוזי הנכות שנקבעו בחוות הדעת. ככל שהועדה תשנה החלטתה תשקול הפעלת תקנה 15. הוועדה תזמן את המערער לדיון בפניה ותאפשר לו לטעון את טענותיו".

3.אין בדעתי להתעכב על טענות הצדדים, משמקובלת עלי טענת המערער לטעות משפטית המוצאת ביטוי בסתירה פנימית בהחלטת הוועדה נשוא הערעור ובהעדר הנמקה; ועל כך להלן.

4.ביום 19.3.2012 דנה הוועדה נשוא הערעור בעניינו של המערער ומצאה כי המערער סובל מנכות בעקבות אירוע תאונתי בעבודה מאוגוסט 2008, בשיעור של 5% "נכות מתואמת לפי סעיף 35(1)א-5".

כאמור לעיל, על החלטת הוועדה מחודש מרץ 2012 הוגש ערעור ובעקבותיו התכנסה הוועדה ודנה בעניינו של המערער ביום 7.11.2012, ובסיומה ניתנה ההחלטה נשוא פסק דין זה. בהחלטה נשוא הערעור קבעה הוועדה למערער נכות בעקבות התאונה, בשיעור של 5% לפי סעיף 48(ב)(ז) במחצית.

סעיף נכות 48(ב)(ז) עניינו נזק במיניסקוס; ומכאן נובע כי בתאונת העבודה מאוגוסט 2008, נפגע המערער במיניסקוס.

עם זאת, עיון בפרוטוקול הוועדה נשוא הערעור מלמד, כי על אף השימוש בסעיף ליקוי אשר עניינו נזק במיניסקוס, הרי שלדעת הוועדה "על פי ההגדרה לא מדובר בקרע מיניסקאלי" פסקה 23 לפרוטוקול הוועדה נשוא הערעור.

5.יוצא מכאן כי קיימת סתירה בין ממצאי הוועדה (העמדה לפיה לא נפגע המערער במיניסקוס), לבין מסקנותיה (הכרה בנכות בסעיף ליקוי שעניינו נזק במיניסקוס).

יצוין עוד, כי הוועדה איננה מנמקת בהחלטה מיום 7.11.2012 את ההכרה בנכות במסגרת סעיף ליקוי שונה מסעיף הליקוי אליו הפנתה בהחלטה מחודש מרץ 2012 (סעיף 35 (1) א-5 – ומכאן שההחלטה לוקה בחובת ההנמקה.

6.כאמור לעיל הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב חדש אשר תידרש לטענות המערער על נכות בעקבות הפגיעה בברך שמאל בתאונת העבודה מחודש אוגוסט 2008. הוועדה תתייחס התייחסות מנומקת לחוות דעת שיוגשו בפניה, ובפרט חוות הדעת של ד"ר הורנגרין ולתוצאת בדיקת האם.אר.איי מאוגוסט 2008. הוועדה תזמן את המערער לדיון בפניה ותאפשר לו לטעון את טענותיו.

בפני הוועדה לא יובאו פרוטוקולים והחלטות הוועדות לעררים שדנו בעניינו של המערער, בשאלת הנכות הצמיתה (הקבועה) שנותרה למערער בעקבות האירוע התאונתי בעבודה מאוגוסט 2008.

7.בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

8.ערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, י"ד אלול תשע"ג, (20 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.