ברזני נ' אוזן ואח'

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעה כספית במסגרתה עותר התובע לפסוק לו פיצוי כספי בגין הפרת הסכם על ידי הנתבעים.

ואלה טענות התובע:

ביום 11.1.09 רכש התובע מהנתבעים חלקת קרקע בעפולה עלית בסכום של 115,000 ₪. תמורת הנכס שולמה במלואה ואולם חרף חלוף למעלה משנתיים טרם הועבר הנכס על שמו.

בין היתר לא עבר הנכס על שמו, נוכח העובדה שהנכס טרם נרשם על שם הנתבעים.

התובע עותר לפסוק לו פיצוי בגין 15 חודשי איחור ברישום ובהתאם להוראת סעיף 8 להסכם. כך שבגין כל חודש איחור ישולם סך של 350 דולר כערכם הנקוב בשקלים.

בסה"כ העמיד התובע תביעתו על סך של 19,320 ₪.

טענות הנתבעים:

מנגד, מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה כנגדם ובעיקר כנגד הנתבע 1 אשר לא היה צד להסכם.

לדבריהם, התובע ורעייתו רכשו זכויות בקרקע. התובע לא שילם את מס הרכישה במועד, אלא רק באיחור של שנה ולאחר תשלום המס החל לוחץ לבצע את רישום הזכויות.

בין לבין עמידר הפסיקה לנהל את רישום הזכויות והטיפול הועבר לעו"ד בחיפה לצורך רישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין והרישום התעכב.

בעקבות התביעה דנן, פנו הנתבעים לעוה"ד של עמידר, אשר השיב את התיק לעמידר לצורך רישום הזכויות.

עורך דינם של הנתבעים פנה לתובע על מנת שימלא טפסים כדי להשלים את תהליך ההעברה, אולם התובע ורעייתו נמנעו מלחתום בטענה שהם רכשו את המגרש כבעלים ולא כחוכרים. רק לאחר תקופה הסכימו לחתום וניתן היה לקדם את הליך הרישום.

הנתבע שילם אגרות רישום לעמידר שעד היום לא הושבו לו, אף כי התובע הוא שהיה צריך לשאת בעלויות אלה.

במסגרת כתב תשובה שהגיש התובע הוסיף טענות רבות והשיב לנתבע. בין היתר טען כי העיכוב בתשלום מס הרכישה הינו כתוצאה מאי הגשת מסמכים למס שבח על ידי עוה"ד שייצג את הצדדים בחתימה, עוד טען כי ננקטה סחבת על ידי הנתבעים ועוה"ד כאשר בכל פעם ניתנה תשובה אחרת לעיכוב הרישום. נטען כי הוגשו תוכניות אדריכליות לעירייה ושולמו כספים רבים וכי אלה מונחות מבלי שניתן לעשות בהן שימוש.

לגבי הטענה שעמידר העבירה את הרישום לגורם חיצוני הרי שהדבר אינו נכון. התובע פנה למנהל מקרקעי ישראל שם הוסבר לו כי אין כל מניעה מביצוע הרישום בעמידר. התובע פנה לעמידר ואלה הפנו אותו לנתבעים בטענה שרק בעל הקרקע רשאי לטפל בהעברת הרישום.

רק לאחר הגשת התביעה פנה הנתבע 1 לעמידר.

אשר לטענה לפיה סרב התובע לחתום על מסמכים הרי שגם טענה זו אינה נכונה. התובע סרב לחתום על מסמך עליו לא היה אמור לחתום וזאת לפי הנחיית מנהל מקרקעי ישראל (עותק דרישת המנהל בדבר מסמכים שיש להמציא צורף לתשובה).

אשר לטענה כי שולמו תשלומים על ידי הנתבעים עבור התובע, הרי שתשלומים אלה שולמו מחמת שהשם הנקוב בהם הינו שם הנתבעת 2.

דיון והכרעה: