ברזני נ' אבו ליל ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי רכוש שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונת דרכים מיום 22.2.07 (להלן: "התאונה") ליד בי"ח העמק.

2.התובע טוען כי הוא עמד ברמזור אדום, הרמזור התחלף לירוק, הוא החל בנסיעה, ואז שמע חריקת בלמים, והרגיש מכה חזקה ברכבו מאחור. הוא עמד בצד, והבחין ברכב הנתבע עומד במרחק 40 מטר מרכבו. התובע טוען כי הנתבע מייד הודה באחריותו בתאונה, וחתם לתובע על הודאה בכתב כאמור, ת/1. התובע טוען כי הסתבר לו כי הנתבע התחרה על עוד חבר שנסע ברכב נוסף, ואותו בחור הגיע למקום התאונה, ומסר לתובע כי שני הרכבים התחרו, החבר עקף את רכב התובע, אך הנתבע שהיה אחריו לא הספיק לעקוף את רכב התובע ופגע בו מאחור.

התובע עוד מסר כי אחיו ואביו של הנתבע, יחד עם שמאי או בעל מקצוע, הגיעו למוסך אליו הועבר הרכב לצורך תיקון, והציעו להעביר את הרכב למוסך אחר וכי הם יתקנו אותו על חשבונם אך התובע לא הסכים, כן לא הסכים למכור להם את הרכב ללא תיקון.

3.הנתבע טען כי לא היה בתחרות עם רכב אחר, וכי הוא נסע בנתיב הימני, ואילו התובע נסע בנתיב השמאלי. לפתע סטה התובע מנתיבו, נכנס לנתיב הימני בו נסע הנתבע, חסם לו את נתיב נסיעתו ובלם בפתאומיות, ובכך גרם להתרחשות התאונה כנטען.

הנתבע, אביו ואחיו הכחישו כי הציעו לתקן את רכב התובע במוסך אחר על חשבונם, והכחישו כי הציעו לרכוש את רכב התובע ללא תיקון.

4.לעניין ההודאה בכתב ת/1 הצהיר התובע בתצהירו כי הוא חתם אך ורק על פרטי הרכבים, ולאחר החתימה הוסיף התובע מספר שורות שכוללות את הודאתו. הנתבע טוען כי התובע למעשה ערך שינויים ותוספות במסמך לאחר שהנתבע חתם עליו, וכי הוא לא הודה באחריותו לתאונה. הנתבעת הצהיר כי מעיון במסמך ת/1 עולה כי קיים הבדל משמעותי בין שני הכתבים, שני העטים בשני החלקים של המסמך, העליון והתחתון, וצירף העתק מהמסמך לתצהירו, ומעיון בהעתק המסמך עולה אכן הבדל משמעותי בכתב, בצבע הדיו, ובהדגשת המילים.

5.ביום 23.6.10 התקיים דיון הוכחות בו נשמעו חקירותיהם הנגדיות של התובע, בעל המוסך בו תוקן הרכב, והשמאי. מצד הנתבע נשמעו חקירותיהם הנגדיות של הנתבע, אחיו ואביו.

ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

6.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים, בדו"חות השמאים, ובתמונות הנזק של שני הרכבים, וכן בתמונות מקום התרחשות התאונה, אני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת במלואה על הנתבע, אשר לא שמר מרחק מרכב התובע ופגע בו מאחור בעוצמה רבה והסב לו נזקים כבדים.

7.מבין שתי העדויות אני מעדיפה את גרסתו של התובע שהותיר בי רושם מהימן ואמין. לעדותו אני מוצאת חיזוק באותו מסמך ת/1, הודאתו בכתב של הנתבע באחריותו לגרימת התאונה. במהלך הדיון הגיש התובע לתיק בית המשפט מסמך ת/1 המקורי, ומעיון במסמך המקורי עולה כי הנתבע הוא שערך שינויים משמעותיים בצילום המסמך שצורף לתצהירו. לצערי הנתבע לקח את העתק המסמך, החליש את מחציתו השנייה בדרך כלשהו, כדי שייראה בצילום הבדל בין החלק התחתון לעליון, וטען למסמך מזויף על סמך אותם הבדלים שהוא בעצמו יצר בצילום של המסמך. מעיון במסמך המקורי לא נמצאו כל הבדלים בעט, בצבע הדיו, בכתב, או בהדגשת האותיות, והמסמך נראה אותנטי לחלוטין.

8.לעניין צפיפות המילים בשורה האחרונה במסמך, איני רואה בכך כל אינדיקציה לכך שבמסמך נערך "שינוי" כלשהו ע"י התובע לאחר שהנתבע חתם עליו.

9.מוקדי הנזק בשני הרכבים אף הם תומכים בגרסת התובע. רכבו של התובע ניזוק בחלקו האחורי, דבר המצביע על כך שהתאונה הייתה חזית לאחור. הנזק אינו מתיישב עם גרסת הנתבע כי התאונה קרתה כתוצאה מסטיית רכבו של התובע באופן פתאומי מהנתיב השמאלי לימני כנטען. אילו הדבר היה כך היה ניתן לצפות כי מרבית הנזק יופיע בדופן ובכנף הימניים אחוריים של רכב התובע, דבר שלא היה.

10.לאור האמור לעיל אני קובעת כי התאונה קרתה באחריותו של הנתבע, שלא שמר מרחק מרכב התובע ופגע בו מאחור.

11.לעניין נזקי התובע, צירף הוא דו"ח שמאי על הנזקים הישירים שנגרמו לרכב בסך 49,323 ש"ח, חוות דעת שמאי על ירידת ערך בשיעור 7% בסך 13,333 ₪, חשבון שכ"ט שמאי על סך 1,700 ₪, וכן תצהיר בעל המוסך שתיקן לו את הרכב. השמאי של התובע נחקר בחקירה נגדית, וחוות דעתו לא נסתרה, ולא הוגשה חוות דעת נגדית.

בנסיבות אלו אינני מייחסת משקל מיוחד לעובדה כי טרם הוצאה חשבונית תיקון ע"י המוסך לעניין הוכחת גובה הנזק, אך ברור כי משטרם שילם התובע על התיקון לא ייפסק לו מרכיב המע"מ.

יחד עם זאת נראה על פני הדברים כי הנזק של ירידת ערך בשיעור 7% הוא מוגזם בנסיבות העניין בהתחשב בעדותו של השמאי כי כל החלקים שהורכבו ברכב התובע היו חדשים, כיוון שלדבריו לא ניתן למצוא בשוק חלקים חלופיים לרכב מסוג זה. הרכבת חלקים חדשים ברכב התובע, שהיה אז שנתיים על הכביש, יש בה כדי להיטיב את מצב הרכב לעומת מצבו עובר לתאונה. בנסיבות העניין יש לפסוק לתובע ירידת ערך בשיעור 3% בלבד בסך 5,714 ₪. הנזק שבסעיף 10.1.4 לכתב התביעה לא הוכח כראוי. יתר הנזקים מאושרים.

הנזקים המוכחים עומדים אם כך על סך 56,737 ₪, אך מכיוון שהתובע העמיד את סכום התביעה על 53,023 ₪ בלבד, ובהתאם לכך אף שילם אגרה בתיק, אין בית המשפט מוסמך לפסוק מעבר למה שנתבע.

12. לסיכום, אני קובעת כדלקמן:

בתביעה העיקרית: אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 53,023 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.12.07 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ.