ברזאני נ' הכשרה חברה לביטוח בעמ

החלטה

לפני בקשת מטעם התובע לפסילת רופא מומחה בתחום האורטופדיה שמונה על ידי בית המשפט (להלן: "המומחה") בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד), בהחלטה מיום 10.4.2013.

הבקשה הוגשה לאחר הגשת חוות הדעת המומחה.

טענותיו המרכזיות של ב"כ התובע, הינן כדלקמן:

א. המומחה חרג מגדר החלטת המינוי כאשר קבע ממצאים בתחום בריאות הנפש (להלן: "ברה"ן") בענין התובע;

ב. הערכת הנכות הרפואית שניתנה על ידי המומחה (אשר חיווה דעתו שלתובע לא נגרמה נכות צמיתה, אלא נכות זמנית למשך תקופה קצרה), חורגת במידה רבה מחוות דעת/הערכות פנימיות שנמסרו לב"כ התובע על ידי מספר מומיחם מטעם התובע, שהערכתו של אחד מהן אף צורפה לבקשה;

ג. המומחה הסתמך על תשתית חלקית מתוך החומר הרפואי שהוצג לו ולא העמיק די חקר במכלול החומר הרפואי.

בתגובה מטעם הנתבעת, נטען כי המומחה פעל באופן מקצועי, ואין כל עילה לפסול את חוות דעתו, מה גם, המדובר בבקשה שהוגשה לאחר קבלת חוות הדעת.

לטענת הנתבעת, הורתה של הבקשה הינה בכך, שמסקנותיו המקצועיות של המומחה אינן התשובות להן ייחל התובע.

לאחר שעינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, לא מצאתי כי היה בסיס להגשת הבקשה.

אשר לטענה בנוגע לחריגה מגדר המינוי, לא מצאתי בחוות הדעת כל קביעה בתחום ברה"ן.

אדרבא, המומחה קבע במפורש, בסעיף ד' לפרק "סיכום ודיון" בחוות הדעת, כי מותיר את העובדות והתיעוד שהוצגו בתחום בריאות הנפש לחוות דעתו של המומחה בתחום זה (יצוין כי ביחד עם המומחה בתחום האורטופדיה, מונה מומחה בתחום בריאות הנפש).

המומחה חזר, בסעיף 6 בפרק "מסקנות" בחוות הדעת, כי בנוגע למצב הנפשי, ולקשר שבינו לבין התאונה, יוכל לשקול זאת המומחה הפסיכיאטר.

יצוין, בתשובה לשאלות הבהרה שנשלחו מטעם ב"כ התובע (אשר צורפה על ידי ב"כ התובע לבקשתו, אך לא צורפו השאלות שנשלחו) נרשם כי הרקע הפסיכיאטרי הוא שיכול להסביר, לדעת המומחה, את התנהגות החולה (התובע), ובמקום אחר צוין, כי התרשם שלחולה בעית הסתגלות. כאמור, לא הוצגו השאלות שנשלחו, כך שאין לפני בית המשפט התמונה המלאה, למה התיחס המומחה בתשובות אלה. מכל מקום, אין בכך כדי להביא לפסילת המומחה, כאשר מיד בהמשך טורח לציין: "אין בסמכותי לקבוע או לשלול אבחנות אשר בתחום הפסיכיאטרי" (ראה תשובה מס' 5).

לסיכום ענין זה, התיחסותו של המומחה לתחום ברה"ן היתה בתשובה לשאלות הבהרה שלא הוצגו לבית המשפט, כאשר ציין במפורש, כי אינו מתימר לקבוע ממצאים בענין זה, ועל כן לא ראיתי בכך עילה כלשהי לפסילתו. עם זאת, לא תהיה מניעה לטעון בנוגע למשקלה של התיחסות זו, בבוא העת, ככל שידרש.

ראו לענין זה רע"א 5611/07 פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, כב' המשנה לנשיא השופט א.ריבלין:

כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם, ניתן ביום 20.4.2006)); וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו (ראו: רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (טרם פורסם, ניתן ביום 3.7.2006)).

ההדגשה שלי ר.ס.

כן ראו א. ריבלין, תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, ע' 586:

בית המשפט לא ימהר לפסול מומחה שכבר נתמנה, בוודאי לא לאחר שכבר ניתנה חוות דעת מטעמו...