ברוך נ' קפלן

פסק דין

1.בפני תביעה שטרית לאכיפת תשלום שיק על סך 200,000 ₪ ז.פ. 14.5.2000, תובענה זו

החלה דרכה בבקשה לביצוע שטר ובעקבות התנגדות שהתקבלה עברה לפסים של תביעה אזרחית.

א) טענות התובע

2. התובע הינו איש עסקים.

3. לטענת התובע, ביום 14.5.00 נכרת הסכם הלוואה, בעל פה, בינו לבין בעלה המנוח של הנתבעת, מר דב קפלן ז"ל (להלן: "המנוח").

4. על פי תנאי ההלוואה התובע הלווה למנוח סכום של 200,000 ₪, לתקופה בלתי מוגבלת, בכפוף לתשלום ע"י המנוח של ריבית חודשית. להבטחת פירעון ההלוואה, מסר לו המנוח שיק בטחון שנמשך מחשבון הנתבעת, הנושא את חתימתה, בסכום של 200,000 ₪ (להלן: "השיק").

5. המנוח שילם לתובע ריבית חודשית בראשיתו של כל חודש קלנדרי.

6. עם פטירתו של המנוח, בשנת 2001, הודיע בנו, מר קפלן ניר לתובע, (להלן: "ניר") כי אין באפשרותו לפרוע את סכום הקרן וכי הוא נוטל על עצמו את התחייבויותיו של אביו המנוח. ואכן, ממועד פטירתו שילם ניר לתובע ריבית חודשית בראשית כל חודש.

7. המנוח שימש כבעלים של חברת "קפלן שיווק בשר", העוסקת בייצור ובשיווק מזון, שימורים, בשר ועופות. לאחר מותו, ניהל ניר את החברה.

8. בשנת 2009 הוציא בית המשפט המחוזי צו כינוס נכסים זמני לחברה, לבקשת בנק דיסקונט, ומונתה לה כונסת נכסים.

9. בחודש אוגוסט 2009 הפסיק ניר לשלם את תשלומי הריבית, וכשפנה אליו התובע הודיע לו ניר כי בעקבות קריסת העסק המשפחתי אין ביכולתו להמשיך ולשלם את הריבית כפי שהתחייב.

10. התובע החליט לאכוף את פרעון השיק. התובע פנה אל הנתבעת טלפונית ואף הגיע לדירתה וביקש את פרעון השיק אולם זו הודיעה לו כי אי באפשרותה לפרעו, וכי חשבון הבנק ממנו נמשך השיק, נסגר זה מכבר.

11. במצב דברים זה, ולאור הודעת הנתבעת כי חשבון הבנק נסגר זה מכבר, לא היה טעם, לטענת התובע, בהצגת השטר לפירעון, וזה לא הוצג, ביום 15.9.09 פתח תיק הוצאה לפועל לגביית השטר.

12. כן טוען התובע כי פטור הוא ממתן הודעת חילול לנתבעת שכן זו הודיעה לו מפורשות כי החשבון סגור וממילא השיק יחולל.

13.התובע הגיש מטעמו חוות דעת מטעם עו"ד יונתן נפתלי, מומחה בגרפולוגיה משפטית, אשר קבע כי החתימה על השיק הינה חתימת הנתבעת זאת כיוון שקיימת זהות כמעט בכל תכונות הכתב בהשוואה בין החתימה שבמחלוקת ובין דוגמאות החתימה שהמציאה הנתבעת, ואלו שערכה בהכתבה בפניו.

14. התובע הסתייע גם בתצהיר מטעם מר עזרא גבריאלי (להלן: "גבריאלי") לפיו היה עד למסירת השיק ולמסירת סכום ההלוואה לידי המנוח.

15. עוד, הוסיף גבריאלי כי ניר הודיע לו באופן אישי כי הוא נוטל על עצמו את התחייבויותיו של אביו המנוח.

16. לדבריו, השיק נשוא התביעה לא היה השיק הראשון בו השתמש המנוח בשם רעייתו.

17. כן העיד מטעם התובע מר שלמה חלי כי שימש כמנהל חצרות יפו העתיקה, עד לסגירת האולם בחודש אפריל 2009 (להלן: "חלי").