ברוך נ' קפלן

החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענת התיישנות והעדר עילה.

ראשיתה של התביעה, בבקשת התובע (להלן: "המשיב") לביצוע שיק של 5.2000 שתביעה, בבקשה מתובע/ המשיב לביצוע שטר ע"ס 200,000 ₪ ז.פ 14.5.2000 של הנתבעת (להלן: "המבקשת") לפקודת המשיב.

בבקשתה לסילוק על הסף טוענת המבקשת כי עילת התביעה נולדה לכל המאוחר בתאריך הפירעון הנקוב על גבי השיק (14.5.00). היות שהבקשה לביצוע הוגשה רק ביום 15.9.09, התובענה התיישנה.

עוד טוענת המבקשת כי השיק לא הוצג לפירעון כמצוות סעיף 44(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") וכי המשיב לא שלח הודעת חילול, בהתאם לסעיף 47 לפקודה, ולכן המבקשת פטורה מחבות.

בתגובתו טען המשיב כי מדובר בשיק שניתן לביטחון בעסקת הלוואה ולכן עילת התובענה ותחילת מועד ההתישנות נולדה מהיום בו הופסקו תשלומי הריבית למשיב וקמה זכותו לפריעת השיק.

עוד טוען המשיב, כי פנה למבקשת בדרישה לפרעון השטר וזו מסרה לו כי אין באפשרותה לפרוע את השטר וכי חשבון הבנק ממנו משכה את השיק נסגר, במצב דברים זה לא היה כל טעם בהצגת השיק לפרעון וקיים הצדק לאי ההצגה. בשל אותן נסיבות טוען המשיב כי הוא היה פטור מהודעת חילול בהתאם להוראות סעיפים 49(ב)(3) (ג) ו-(ד).

המשיבה השיבה לתגובה בטענה כי בתביעה לפי העילה השטרית , תקופת ההתישנות מתחילה להימנות ממועד הפירעון הנקוב בשטר. להבדיל מתביעה לפי עסקת היסוד, שמועד התיישנותה יכול להתחיל ממועד שונה.

כמו כן טוענת המשיבה כי אין להחיל את הוראות הפטור מהצגת השיק ומהודעת החילול במקרה דנן בעיקר בשל כך שהטענות העובדתיות המובאות בתגובה, לא נטענו בבקשה לביצוע.

לאחר עיון בכתב הבקשה, התגובה והתשובה לה ובתצהירי הצדדים הכרעתי הינה כי דין הבקשה להידחות והכל מהנימוקים שמובאים להלן.

התיישנות

9. סעיף 96 לפקודה, קובע תקופת התיישנות של שבע שנים "מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה".

10."עילת תובענה" בהקשר של תקופת ההתיישנות הוגדרה כדלקמן:

"... מסכת העובדות המהותית המזכות את הנושה (התובע) בקיום החיוב של החייב (הנתבע)... ה"יום שבו נולדה עילת התובענה" הוא איפוא היום, בו מתגבשות העובדות המהותיות, המזכות את הנושה (התובע) בקיום החיוב כלפיו על ידי החייב (הנתבע)... מיום זה מתחילה תקופת ההתיישנות לרוץ. אילו הגיש התובע אותו יום תביעה לבית-המשפט והיה מוכיח את כל העובדות המהותיות, היה זוכה בפסק-דין... (ד"נ 32/84 עיזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ' Israel British Bank (London), פ"ד מ"ד(2) 265)

11.המשיב טוען כי עסקינן בשיק שניתן לבטחון. שטר בטחון הוא שטר שמסירתו הותנתה בתנאי. דהיינו, הצדדים הסכימו שהאוחז בשטר לא ידרוש את פירעונו, אלא אם יקרה אירוע מוגדר, כגון קיום התחייבות אשר למען הבטחתה נמסר השטר ( ראו: ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680, 691 ). האוחז בשטר לבטחון בלבד אינו זכאי על פיו כל עוד העסקה, שלבטחונה ניתן השטר, לא נכשלה.

מכאן עולה אפוא כי בשטר ביטחון, מתיישנת התביעה השטרית כחלוף שבע שנים מן היום שבו קמה לנושה עילת תביעה לפי עסקת היסוד .

12.טענה זו של המשיב, כי עסקינן בשטר בטחון וכי עילת התביעה נולדה רק בשנת 2009 עם כשלון עסקת היסוד והתקיימות התנאי שלמו ניתן השיק, צריכה עוד ברור וליבון עובדתי, אך משמעותה של קבלת הטענה הינה כי במועד הפרעון הנקוב בשיק לא יכל המשיב לתבוע את המבקשת שכן טרם נכשלה עסקת היסוד ומכאן שטרם הכרעה בשאלות עובדתיות אלו, לא ניתן לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות.

הפרת חובות ההצגת השטר ומשלוח הודעת חילול

13.גם בנוגע לנקודה זו נפלה בין בעלי הדין מחלוקת עובדתית. המשיב טוען, בצד טענותיו המשפטיות, גם טענות עובדתיות לפיהן היה פטור מהצגה והודעת חילול שכן כשדרש מהמשיבה לפרוע את השיק, זו האחרונה הודיעה לו כי החשבון עליו נמשך השיק נסגר זה מכבר. לפיכך יש להידרש לטענות אלו ולבדוק את חלותם של סעיפים 45 ו – 49 לפקודה הדנים בפטור מהצגה והודעת חילול, בטרם תסולק התביעה על הסף.

14.בעניין זה ברצוני להדגיש כי גם בבקשת המימוש ציין המשיב כי הוא פטור מהצגה והודעת חילול אולם העובדות התומכות בפטור הוצגו לראשונה רק בתגובתו לבקשה דנן. אין אני רואה פגם בכך, במיוחד לא בשלב המקדמי בו מצוי תיק זה. בטופס בקשת המימוש המוגשת ללשכת הוצאה לפועל קשה לציין את כל בעובדות הרלוונטיות להקמת עילת התביעה. זו הסיבה לכך שנעתרים לבקשות לתיקון בקשת המימוש כעניין שבשגרה ותחתיה מוגש בדרך כלל כתב תביעה מתוקן.