ברויטויץ נ' ספיר ואח'

החלטה

שתי בקשות שהוגשו לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות ומעשה בית דין על ידי הנתבעים .

בכל הנוגע להתיישנות עסקינן בפסק דין חלוט מיום 7.2.94. התובע טוען בתביעה זו לביטול פסק דין זה מחמת מרמה.

כמפורט בתגובתו לבקשה, אזי כבר ביום 16.11.94 כאשר קיבל לידיו צילומי צבע מהתאונה פנה למומחה מטעמו וזה ערך חוות דעת חדשה. אין כל הסבר מדוע ישב התובע והמתין עם תביעתו זו במשך כל השנים שעברו. יש לציין שהתובע פעל רבות לביטול פסק דין זה והגיש הליכים רבים כפי שפורט בבקשה ובתגובה כאשר לא ניתן כל הסבר מדוע במשך כל השנים שעברו, וכאשר צילומי הצבע כבר היו בידו, לא פעל בענין אלא המתין שנים כה רבות.

התובע מציין שבהליך שהתקיים אצל כב' השופטת גרסטל בע"א 3331/06 בשנת 2007 היא המליצה לצדדים לחזור לדון בתובענה בבית משפט קמא, אולם הנתבעים בדיון ביקשו ארכה לתשובה, ולא הוכח בפני מה היתה תשובתם ומה היתה החלטת בית המשפט בסופו של יום, ומשכך אין בפני כל החלטה בענין. עלי לציין שהתובע לא הגיש תביעתו זו בהתאם להחלטת השופטת גרסטל, אלא בפני תביעה עצמאית לביטול פסק הדין שניתן במרמה ומשכך אין בהחלטת השופטת כדי לשנות מסקנתי.

התובע למרות שפעל רבות לא טרח להגיש התביעה במשך כל השנים הרבות שעברו ועל כן התיישנה. יש לציין שכעולה מבקשת הנתבע התובע חויב במהלך השנים בהוצאות אולם הוא לא שילמן והנני רואה זאת בחומרה.

עוד אציין שהתובע הגיש תביעה נוספת בשנת 2006 במסגרת ת"א 4328/06, אשר נדחתה על הסף בטענות התיישנות ומעשה בית דין. ערעור שהוגש על ההחלטה נדחה במסגרת ע"א 2669-08-07.

כן הגיש ערעור נוסף במסגרת ע"א 4382-09-11 אשר נדחה אף הוא.

כן התובע טען למרמה במסגרת תביעה שהגיש בת.א. 39660-10-12, כאשר בית המשפט דחה תביעתו בשל התיישנותה וקבע שאף טענת המרמה היתה ידועה לתובע כבר בשנת 2001. עוד נקבע שקיים מעשה בית דין בכל הנוגע לטענה זו. משכך החלטה זו טובה גם בענייננו. משכאן ומשטען התובע כבר בעבר למרמה בכל הנוגע לאירוע התאונה, אינו יכול כעת להעלות טענה זו שנית.

על כל התביעה נדחית על הסף.

התובע ישלם הוצאות הליך זה בסך 3,000 ₪ לכל אחד מן הנתבעים.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים.