ברודבקר נ' שמאיוב

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 29.5.07 בצומת רופין על כביש מס' 4.

כל אחד מהנהגים טוען כי הנהג השני חצה את הצומת ברמזור אדום.

2.התובע נהג קטנוע והגיע מהכביש הפנימי שמוליך ממכללת רופין אל הצומת עם כביש מס' 4.

לטענתו, הוא עמד ראשון בשורה של כלי רכב, שהמתינו ברמזור אדום, וכאשר התחלף האור לירוק, החל לפנות שמאלה (לכיוון דרום) בכביש 4. במהלך חציית הצומת הבחין התובע ברכב הנתבע, כשהוא מגיע בנתיב הימני בכביש 4 ונוסע היישר אל תוך הצומת, כאשר לטענת התובע דלק ברמזור שלפני הנתבע אור אדום. התובע העיד כי הנתבע היה רכב ראשון בנתיבו, אל מול הרמזור, וכי לא היה רכב אחר לפניו. עוד טען כי בנתיב השמאלי בכביש 4 היה רכב נוסף, אשר נמצא בעצירה אל מול הרמזור האדום, בניגוד לנתבע, שלא ציית לרמזור.

התובע תבע מהנתבע לפצותו בסך 10,500 ₪ בגין נזקיו והוצאות נלוות.

3.מנגד טוען הנתבע כי הוא התקרב אל הצומת בעקבות מספר כלי רכב שנסעו לפניו באותו נתיב (הימני). בהתקרבו לצומת דלק ברמזור אור ירוק. כלי הרכב שלפניו חצו את הצומת, והוא בעקבותיהם. הנתבע טוען כי הבחין בתובע, בכביש הפנימי שמימינו, כשהוא עוקף עם הקטנוע מספר כלי רכב, שעמדו שם בעצירה לפני הרמזור האדום, וזאת תוך צפירות תכופות, ומתפרץ אל הצומת, למרות שהאור ברמזור כיוון נסיעתו היה אדום (הנתבע תיאר את אופן תנועתו של התובע בתרשים נ/ 1). הנתבע לא הבחין ברכב, שעצר בנתיב השמאלי שלצידו, כפי שטען התובע.

4.מטעם הנתבע העידו שלושה נוסעים שהיו ברכבו: שני אחייניו, שאחד מהם ישב לצידו, ונוסע נוסף. העדים הללו לא נכחו באולם בעת עדות הנתבע, ואף לא בעת עדותו של העד שקדם לכל אחד מהם. שלושתם מסרו, בתשובות לשאלותי, גירסה דומה לגירסת הנתבע: כי בהתקרבם אל הצומת היה האור ברמזור ירוק; וכי לפניהם נסעו כלי רכב אחרים, שחצו אף הם את הצומת באור הירוק. מר נתן שמאייב, שישב במושב הימני-הקדמי, ומר גרטי שמאייב, שישב במושב הימני-האחורי, העידו כי הבחינו בקטנוע, בכביש הפנימי שלימינם, כשהוא עוקף כלי רכב שהיו שם בעצירה (או "עוקף ומזגזג", כפי שהעיד גרטי שמאייב), תוך צפירות תכופות, ואז - נסיעה אל תוך הצומת; ואילו מר מגומדוב, שישב במושב השמאלי-אחורי ברכב הנתבע, לא העיד על תנועת הקטנוע בכביש הפנימי, טרם יציאתו אל הצומת, אלא רק - "ברגע שחצינו את הרמזור, יצא קטנוע ונכנס בנו" (בעמ' 6 לפר').

5.לאחר ששמעתי את העדים, מסקנתי היא כי התובע לא הוכיח כנדרש, שהנתבע הוא שחצה את הצומת ברמזור אדום.

התרשמתי כי הנתבע ועדיו אינם אנשים מתוחכמים. הנתבע עצמו, והעד מר מגומדוב, אינם דוברים עברית ונזקקו למתורגמן. העדים לא שמעו את השאלות שהצגתי לנתבע ולא התכוננו לשאלות שהצגתי לכל אחד מהם. תשובותיהם היו ישירות ומיידיות, ללא כל "התפתלות" או התחמקות. אותן תשובות אף לא היו לגמרי אחידות. כך, לכל אחד מהעדים היה זיכרון שונה לגבי מספר כלי הרכב שנסעו לפני רכבם אל תוך הצומת, אך כולם העידו כי היו כלי רכב שנסעו לפניהם. כפי שצויין, התיאור אודות התנהלותו של הקטנוע בכביש הפנימי שמימין לרכבם, טרם כניסתו לצומת, נעדר מעדותו של מר מגומדוב, שישב במושב השמאלי-אחורי של הרכב.

גירסתם של הנתבע ועדיו היא לפחות שקולה לזו של התובע, אם לא יותר מכך.

מכאן מסקנתי כי התובע לא הרים את נטל הראייה שעליו, להוכיח כי הנתבע הוא שחצה את הצומת באור אדום.

6.לפיכך אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות המשפט בסך 750 ₪ (בהתחשב גם במתורגמן לרוסית, שהנתבע הביא עמו, ובעדים מטעמו); בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

7. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי, תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח טבת תש"ע, 14 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.