פסק דין
בפני תביעה לתשלום שכרו של התובע בגין תיקון רכבו של הנתבע - פרוג סרגיי.
התובע טוען כי רכבו של הנתבע הובא למוסך אשר בבעלותו בידיה של אחות הנתבע, הגב' זוייקובה פרוג ילנה. לאחר שבוצע תיקון ברכב הנתבע בעלות ע"ס 8316 ₪ והוצאה חשבונית לנתבע, פנה התובע לאחות הנתבע על מנת שתפרע את החוב, ברם זו טרם עשתה כן ומכאן התביעה.
יצויין כי תחילה תבע התובע את אחות הנתבע, הגב' זוייקובה פרוג ילנה ע"ס של 8316 ₪, לאחר תוקנה התביעה והוגשה כנגד בעלי הרכב – הנתבע פרוג סרגיי בסכום פחות של 5524 ₪.
הנתבע טוען כי השאיל את רכבו לאחותו אשר היתה מעורבת בתאונת דרכים, כתוצאה ממנה ניזוק הרכב. לטענת הנתבע, הסדירה אחותו את עניין התשלום עם האשם בתאונה – מר וילוב נחום וכי סוכם עם התובע בהתאם להצעת מחיר אשר הוצאה לה, על תיקון בסך של 1500 ₪.
הצדדים התייצבו בפני והביאו ראיותיהם.
מטעמו של התובע העיד הוא עצמו והוא שב וטען כי מגיעים לו כספים מאחות הנתבע ומן הנתבע כבעלי הרכב אשר תוקן. בחקירתו הנגדית , נשאל התובע על מהות התיקון שבוצע כנטען על ידו וכן באשר למשך הזמן אשר בו שהה הרכב במוסך והוא טען כי ביצע את התיקון האמור בחשבונית נשוא התביעה וכן כי התיקון ארך 3-4 ימים.
מטעמו של הנתבע העידה אחותו, אשר כאמור, היתה הנתבעת המקורית וזו שפכה אור על השתלשלות העניינים אשר קדמה להוצאת החשבונית בידי התובע. כעולה מעדות האחות אשר לא נסתרה בחקירה נגדית, היא פנתה אל המוסך לאחר שרכבו של אחיה בו נהגה נקלע לתאונה. כמוסכם בינה לבין התובע, היה על צד ג' שנטל על עצמו את האחריות לתאונה, לשלם בעבור הנזקים אשר גרם, ישירות לתובע. אחות הנתבע העידה, כי אין הממון מצוי בכיסה ולא היתה מתנדבת מרצונה לערוך תיקונים ברכב אשר אינו שלה. כל רצונה היה לתקן את הנזקים אשר נגרמו כתוצאה מן התאונה והיא עשתה כן, אך ורק משום שהובטח לה בידי התובע כי צד ג' (כאמור, האשם בתאונה) כיסה את הנזק מכיסו. לטענתה, כחצי שנה לאחר שהוציאה את הרכב מן המוסך , הגיעה אליה התביעה והפתיעה אותה עד מאד.
הנתבע עצמו העיד אף הוא ועדותו איששה את הנאמר בעדותה של אחותו.
מטעמם של הצדדים העיד אף שמאי מטעמו של התובע , אשר הבהיר כי תוקנו ברכב שלושה מוקדי נזק שונים.
בתיק ניתן פסק דין המחייב את אחות הנתבע הגב' פרוג בסך של 1500 ₪ אשר ישולמו ישירות לתובע.
כאמור תיקן התובע תביעתו והגישה מחדש כנגד בעלי הרכב , סרגיי פרוג.
לאחר שבחנתי מכלול הראיות והעדויות אשר הובאו בפני, נחה דעתי כי יש לדחות את התביעה המתוקנת ויובהר.
מן העדויות עולה בבירור כי הרכב נשוא התובענה היה מעורב בתאונה. מהימנה עלי עדות אחות הנתבע לפיה לאחר שפנתה למשטרה עם פרטי הנהג הפוגע, הודיע זה כי ישא בנזקים , בהתאם להצעת המחיר אשר ניתנה לה מן התובע בסך 1500 ₪. בסכום זה אכן חוייבה אחות הנתבע במסגרת פסק דין בתיק זה.
הנטל להוכיח כי בוצעו תיקונים מעבר לכך, מוטל על כתפי התובע , אך לא הוצגו לעיוני כל הוכחות כי אכן בוצע התיקון הנטען ברכבו של הנתבע מעבר לסך של 1500 ₪ - נזקיה של התאונה בה היתה מעורבת אחות הנתבע. אחות הנתבע העידה ואני מקבלת עדותה בעניין זה כי היא גרושה ואין הממון מצוי בכיסה. במצב דברים זה בוודאי לא היתה מתחייבת לתשלום שלושה מוקדי נזק שונים ברכבו של אחיה, אשר ללא ספק, לא נגרמו כולם מן התאונה בה היתה מעורבת וראה בעניין זה הערכת הנזק אשר צירף התובע לתביעתו המתוקנת.
לכך יש להוסיף את העובדה כי התובע לא דרש מאחות הנתבע דבר, עת נטלה את רכבה לאחר התיקון במוסך בבעלותו. לו אכן היה מבוצע התיקון כנטען בידי התובע, אין ספק בליבי כי היה מנצל את זכות העיכבון הקנויה לו עפ"י חוק ולא היה משחרר את הרכב לידי אחות הנתבע , עד אשר היה משולם לו מלוא שכרו במלואו.
כחיזוק לעניין זה, יש לראות את חוות דעתו של השמאי מטעמם של הנתבע ואחותו, אשר קבע מפורשות כי ברכב לא בוצעו תיקונים בעלות של יותר מ 1500 ₪.
הנה כי כן, לא הוכח כי התיקונים הנטענים בידי התובע מעבר לסך של 1500 ₪ בו כבר חוייבה אחות הנתבע, בוצעו על ידי התובע וההיפך הוא הנכון. מכלול העדויות והראיות מצביעות על כך כי התיקונים הנוספים לא בוצעו ולפיכך אין בסיס לדרישתו לתשלום כל סכום מעבר לסך של 1500 ₪.
משכך, אני דוחה התביעה המתוקנת וקובעת כי מתחילה לא היה מקום להגשתה, כנגד הנתבע.
התובע ישלם הוצאות המשפט לנתבע בסך של 1000 ₪.