החלטה
ביום 1.6.14 הגיש התובע בקשה לתקן את תביעתו, אליה צרף העתק כתב התביעה בנוסחו המתוקן. הבקשה מנומקת בטענה כי הליך פיטוריו של התובע, התרחש לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.
הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, אשר הוגשה היום – 22.6.14. הנתבעת מסכימה באופן חלקי לתיקונים המבוקשים, אשר עניינם בהליך לסיום העסקתו של התובע לרבות סעד חדש בגין הפסקת עבודתו. יחד עם זאת, הנתבעת מתנגדת לתיקונים אשר אינם קשורים לעניין זה, בטענה כי אין לאפשר לתובע לערוך "מקצה שיפורים". כמו כן, דורשת הנתבעת לחייב את התובע בהוצאות, מאחר שלטענתה, אילו סבר התובע כי יש הצדקה לתיקון תביעתו בעקבות פיטוריו, היה עליו לעשות כן עוד בחודש ינואר 2014 או בסמוך לכך, מה שיכול היה לחסוך את הישיבה שהתקיימה בהליך ביום 28.4.14, כמו גם תגובתה מושא החלטה זו.
עיון בכתב התביעה המקורי, אל מול כתב התביעה בנוסחו המתוקן, מלמד כי עסקינן בשלושה שינויים:
א. שינוי תאריך בסעיף 8 לכתב התביעה.
ב. הוספת סעיפים 15-19 לכתב התביעה המתוקן, אשר עניינם בסיום העסקתו לרבות סעד כספי בסך של 100,000 בגין כך.
ג. הוספת רכיב תביעה בסע' 21 לכתב התביעה המתוקן, שעניינו "עגמת נפש, צער, סבל, בושה וייסורים", ואשר הסעד הכספי בגין הועמד על סך של 50,000 ₪.
גישת בתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, מגלה גמישות בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, בוודאי בשלב מוקדם של ההליך כמו בהליך שלפנינו.
על אחת כמה וכמה יפים הדברים, שעה שמדובר בהתפתחות עובדתית כמו פיטורים, אשר אירעה לאחר שהוגש כתב התביעה המקורי.
במקרה שלפנינו, התביעה המקורית הוגשה ביום 2.7.13.
התובע קיבל הודעה על פיטוריו (כך לפי טענתו) ביום 12.1.14.
ביום 28.4.14 התקיים דיון מוקדם בהליך, בעקבותיו הבין התובע כי ככל שיחפוץ להמשיך בהליכים, הרי שיהיה עליו לתקן את כתב התביעה.
אין עוררין על זכותו של התובע לתקן את תביעתו בנסיבות העניין, לא רק ביחס להוספת סעיפים 15-19 לכתב התביעה, אלא גם על דרך תיקון סע' 8 לכתב התביעה, אשר מובן כי אין מדובר אלא בטעות סופר, וכן הוספת סע' 21 לכתב התביעה המתוקן, אשר לא יהיה זה בלתי סביר לייחס אותו, לפחות בחלקו, להתפחויות שחלו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.
יחד עם זאת, בשים לב לטענת התובע עצמו, ולפיה קיבל את ההודעה על פיטוריו ביום 12.1.14, הרי שהיו נתונים לו 3 חודשים וחצי, לצורך תיקון תביעתו, קודם הישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 28.4.14 והתבררה כחסרת תועלת, שהרי לא ניתן לקדם בירורו של הליך, אלא בהתבסס על כתבי הטענות הרלוונטיים.
מכאן, כי המועד בו הוגשה הבקשה, רק לאחר הדיון המוקדם בהליך, גרם לנתבעת הוצאות מיותרות, בעיקר בשל הצורך בקיומה של ישיבה מקדמית נוספת, אשר תתקיים לאחר שיוגש כתב הגנה מתוקן.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת. כתב התביעה בנוסחו המתוקן יבוא במקום זה המצוי בתיק. התובע ישלם את האגרה המתחייבת מרכיבי התביעה המתוקנים, בתוך 10 ימים מהיום.
כמו כן, בגין תיקון כתב התביעה, ומהנימוקים שפורטו לעיל, ישלם התובע לנתבעת סך של 2,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, זאת בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו וללא קשר לתוצאות ההליך.
ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ד, (22 יוני 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.