ברדוגו נ' פרץ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה להורות, כסעד זמני, עד תום ההליך, על עיכוב כספים שהתקבלו במסגרת פסק דין לטובתו של המשיב 2, בקופת בית המשפט.

בין ב"כ המבקש ואדם נוסף לבין המשיב 2 התנהל הליך בבית המשפט המחוזי בנצרת, במסגרתו תבעו ב"כ המבקש ואותו אדם נוסף את המשיב 2 בגין סכסוך שנתגלע ביניהם בעקבות עסקה משותפת (להלן: "ההליך במחוזי").

את המשיב 2 ייצג במסגרת ההליך המשפטי אחיו, המשיב 1, העוסק בעריכת דין.

בסופו של ההליך, ניתן פסק דין המחייב את התובעים לשלם למשיב 2 פיצוי בסכום כולל של 30,000 ₪. הפיצוי הופקד, כהוראת בית המשפט המחוזי, בקופת בית המשפט.

2.המבקש כאן, במסגרת תיק הוצל"פ המתנהל כנגד המשיב 2, עתר לעיקול הכספים, על חשבון חובו של המשיב 2 למבקש. או אז, התברר לו כי קיימת המחאת זכות, לפיה הומחו הכספים שיתקבלו לטובת המשיב 2, לטובתו של המשיב 1, זאת על חשבון שכר הטרחה במסגרת ההליך במחוזי.

בקשה לביטול העיקול אשר הוטל, נדחתה ובמסגרת ערעור על החלטת הרשמת, הסכימו הצדדים כי כספי המריבה יוותרו בקופת בית המשפט למשך פרק זמן של 45 ימים במהלכם יוכל המבקש לנקוט בכל הליך נדרש שהוא.

מכאן התביעה שבפניי.

3.עם הגשת התביעה, עתר המבקש לעיכוב הכספים בקופת בית המשפט עד אשר יוכרע ההליך כאן, שכן לטענתו, יוכיח הוא כי המחאת הזכות היא חוזה למראית עיון שכל מטרתו הברחת כספים מנושיו של המשיב 2 באמצעות אחיו עורך הדין, המשיב 1.

לבקשתו לעיכוב הכספים לא צורף תצהיר.

להמרצת הפתיחה צורף תצהיר שאינו מפורט המפנה לטענות שבהמרצת הפתיחה.

ביום 12.5.13 הוריתי במעמד צד אחד על עיכוב כספים עד מתן החלטה אחרת וקבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 26.5.13. הדיון נדחה, לבקשת הצדדים והתקיים היום.

4.את עתירתו להצהרה כי המחאת הזכות היא חוזה למראית עין שמטרתו פסולה, מבסס המבקש על טענות שונות בדבר מעורבות ושותפות בין המשיבים, כאשר המשיב 1, עורך הדין, משתף פעולה, לטענת המבקש, עם אחיו המשיב 2, הן בעסקיהם השונים והן בהברחת הכספים. אומר מייד, המדובר בטענות כלליות, אשר אינן נתמכות בתצהיר מפורט. לא ברור על יסוד מה הן נטענות והם זולת תחושות או חשדות, יש להן בסיס.

5.עיון במסמכים אשר הוגשו מלמד כי המחאת הזכות נחתמה, לכאורה, על פי התאריך המופיע בראשה, בחודש ספטמבר 2011, חודשיים לאחר שהוגשה התביעה בהליך במחוזי. מנוסח ההמחאה עולה כי המשיב 2 לא שילם למשיב 1 עבור הייצוג המשפטי במסגרת תיק המחוזי ועל כן ממחה המשיב 2 את כל הכספים שיתקבלו מתיק המחוזי לטובתו של המשיב 1. מן המסמכים עולה כי המשכון נרשם כדין אצל רשם המשכונות ביום 27.10.11.

6.שמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את הכתובים ועיינתי במסמכים.

אחר אלה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הכספים, להידחות.

7.כידוע, בבקשה מקדמית כגון דא, התביעה צריכה לבסס על ראיות מהימנות לכאורה, קיומה של עילת תביעה הנשענת על זכות מהותית קיימת או עתידית של התובע.

על בית המשפט לשקול האם התובענה שבמסגרתה מתבקש הסעד הזמני אינה לכאורה מחוסרת יסוד וסיכויים (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) עמ' 522 וכן א. וינוגרד, צווי מניעה, (2008) עמ' 78-79).

לאחר שעיינתי בהמרצת הפתיחה ואף שמעתי את טיעוני ב"כ המבקש, אשר הבהיר כי אין בידיו ראיות המצביעות על כך שהמדובר בהסכם למראית עין אלא שהוא סמוך ובטוח כי יוכל, במהלך חקירה נגדית, להוכיח זאת. מנגד, עיון במסמכים מלמד כי המחאת הזכות נעשתה חודשיים לאחר שהוגשה התביעה במחוזי והיא נרשמה, בסמוך לאחר חתימתה, ברישומי רשם המשכונות. עוד אישר ב"כ המבקש, הוא התובע בהליך במחוזי, כי המשיב 1 אכן ייצג לאורך כל ההליך במחוזי, את המשיב 2 כלומר הדעת נותנת שגם אם המדובר באחים, עדיין אמור המשיב 1 לקבל את שכרו. ויודגש, המדובר בהליך אשר כלל ישיבות ארוכות בהן נשמעו עדים. המשיב 1 הצהיר בפניי כי לא קיבל שכר מאחיו לאורך ההליך, זאת בהיות אחיו חדל פירעון ולכן, כך הסביר, הסכימו המשיבים כי המשיב 1 יקבל את שכרו מתוך פסיקת בית המשפט המחוזי. לטענת המשיב 1 פסיקת המחוזי לא הגיעה לגובה שכר הטרחה בתיק אשר עמד על למעלה מ- 40,000 ₪.

לאחר ששקלתי את הטענות ובחנתי אותן בזהירות הראויה המתבקשת לאור השלב המוקדם בתיק, אני סבורה כי על יסוד הראיות שהוצגו והתצהירים והטענות השונות, סיכויי התביעה אינם גבוהים, אף כי לא ניתן לקבוע כי המדובר בתביעה חסרת יסוד.