ברגמן משה באמצ' אפרים רביב נ' וירצבורגר ואח'

החלטה

בפניי בקשה של נתבעים 1 – 5, 7 לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד נגדם.

פסק הדין ניתן על יסוד טענות התובע, כי הנתבעים לא פעלו על פי החלטות בית המשפט לעניין הגשת תצהירי תשובה לשאלון. מן החומר עולה, כי ביום 13.7.10 נתקבלה במעמד בא כוח הנתבעים החלטה המורה להם להגיש תשובות לשאלון, בהתאם להחלטות קודמות, עד ליום 27.7.10. לא הוגשו תשובות עד למועד שנקבע. מן התיק עולה עוד, כי ביום 30.8.10 הוגש תצהיר של נתבע 5 בלבד, לתיק בית המשפט. לא הוגשו תצהירים של הנתבעים האחרים, חרף החלטותי לתובע טענות גם לגופן של תשובות שניתנו. מקומן של טענות מסוג זה בבקשה מתאימה, ולא בהליך של בקשה לביטול פסק דין. . אין למחדל זה הסבר, גם עתה. התצהיר הוגש באיחור, בלא שנתבקשה הארכת מועד, וממילא בלא שניתנה. גם לכך אין כל הסבר. זו אף זו, אין אינדיקציה כי התצהיר האמור הומצא לתובע בדרך שנקבעה על ידי. לכל האמור יש להוסיף, כי הנתבעים לא הגיבו לבקשת התובע למתן פסק דין, בנסיבות האמורות (אשר הוגשה ביום 29.7.10), ופסק הדין ניתן, אפוא, על יסוד המבוקש.

לתובע טענות גם לגופן של תשובות שניתנו. מקומן של טענות מסוג זה בבקשה מתאימה, ולא בהליך של בקשה לביטול פסק דין.

מכל האמור עולה דפוס מתמשך של מחדלים דיוניים מצד הנתבעים, אשר אין לו הסבר ממשי. עם זאת, יש ממש בטענה כי הסנקציה של מחיקת כתב הגנה, בשל אי קיום צווי בית משפט לעניין גילוי מסמכים, היא חריפה, ויש לה מקום רק במקרים קיצוניים במיוחד. יש ממש גם בטענה, כי בדין ניתנת עדיפות אינהרנטית לבירור הליכים לגופם, להבדיל מהכרעה על בסיס דיוני כזה או אחר. במכלול נסיבות העניין, אני סבור, הגם שלא בלי היסוס, כי ניתן להעתר למבוקש, ולבטל את פסק הדין, בשני תנאים מצטברים: (א) הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪. סכום זה ישולם עד ליום 25.12.10. עד אותו מועד על הנתבעים להציג לבית המשפט קבלה על ביצוע התשלום. באין קבלה כאמור, יישאר פסק הדין בעינו, בלא צורך בכל החלטה נוספת. (ב) עד אותו מועד נתבעים 1 – 4, 7 יגישו אף הם את תצהירי התשובות לשאלון.

עיון ביום 2.1.11.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.