ברג ואח' נ' ויזמן ואח'

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 18.11.12.

התובעת 1, קטינה, הגישה באמצעות הוריה אפוטרופסיה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מנשיכתה ע"י כלבם של הנתבעים במהלך מבצע איסוף תרומות. משלא הוגש כתב הגנה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה.

הנתבעים טוענים כי הם לא קיבלו את כתב התביעה וכי נודע להם לראשונה על ההליך עת קיבלו את האזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח כנגדם לביצוע פסק הדין. לגוף התביעה מכחישים הנתבעים את נסיבות האירוע נושא התביעה והנזק הנטען.

התובעים מתנגדים לביטול פסק הדין מכמה טעמים: האחד, הנתבעים לא הגישו תצהיר כדין אלא תצהיר המאשר האמור בבקשה ללא פירוט, השני, הבקשה הוגשה באיחור מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד שכן על פי אישור מסירה שבידם פסק הדין הומצא לידי הנתבעים ביום 4.12.12; הטעם שלישי, כתב התביעה הומצא לנתבעים כדין כעולה מתצהיר מבצע המסירות אשר טען כי היה בביתם של הנתבעים שלוש פעמים וכי בפעם השלישית הדביק את כתב התביעה על דלת ביתם.

הנתבעים הגישו תגובה לתגובה ובמסגרתה הוגש תצהיר מפורט של הנתבע 1, במסגרתו צוין כי הם קיבלו ביום 4.12.12 מכתב התראה מב"כ התובעים בלבד ולא פסק דין. ככל שיש ספק בעניין ההמצאה במועד זה, מבקשים הם לראות בבקשתם גם בקשה להארכת מועד להגשת בקשת ביטול פסק הדין.

בקשת הנתבעים כפי שהוגשה אכן לוקה בחסר מבחינת התצהיר שאינו מספק ואינו מפרט את העובדות הנטענות בבקשה. עם זאת, לתגובה לתגובה צירפו הנתבעים תצהיר מפורט, ובנסיבות העניין יש לראות בכך כתיקון לפגם הראשוני.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה תוך חיוב הנתבעים בהוצאות התובעים בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו להם.

בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה אם הומצא לנתבעים כתב התביעה. אינני רואה הכרח להכריע בה, שכן אף אם נניח שכתב התביעה הומצא, סבורני כי יש לאפשר את הגשת הבקשה במועד בו הוגשה ולקבל את הבקשה על בסיס שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט. השיקול העיקרי לעניין זה הוא אם יש בידי הנתבעים להראות טענות הגנה לגופה של התביעה. בענייננו, נוכח המחלוקת העובדתית בקשר להתרחשות האירוע, ובשים לב למחלוקת בסוגיית הנזק, אין לומר שאין בידי הנתבעים טענות הגנה הראויות לבירור לגופן. אף אם נראה בהתנהלות הנתבעים לעניין אי-הגשת כתב הגנה ואי-הגשת בקשה לביטול פסה"ד במועד מוקדם יותר כלקויה (וכך הדבר, נוכח העובדה כי אף לשיטתם הם קיבלו הודעה על מתן פסה"ד בהתראה מיום 4.12.12, והיה עליהם לפעול לבירור העניין), אינני סבורה כי היא מגיעה לכדי זלזול בהליכי המשפט במידה המצדיקה מטעם זה בלבד לדחות את הבקשה ולא לקיים בירור ענייני לגוף המחלוקת, אלא יש לתת לכך ביטוי בפסיקת הוצאות.

אשר על כן אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול פסה"ד שניתן במעמד צד אחד.

הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים בסל 2,000 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא ההחלטה לידי הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ג, 01 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.