בראמי נ' מדינת ישראל

החלטה

מונחת בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה ביום 19.1.10 המדברת בעד עצמה. בזכות מערכת המחשוב החדשה נקבעה לדיון בפני חברתי השופטת דינה כהן שופטת התורנית ולאור עשרות העצורים שהובאו בפניה נעתרתי לבקשתה לסייע בידה וכך הגעתי לדיון בזו הבקשה.

עיינתי בבקשה על נספחיה, עיין היטב, שמעתי בקשב רב את טיעוניהם של באי כוחם המלומדים של הצדדים מזה ומזה. למשמע טענותיו של בא כח המבקש נטיתי לקבל את הבקשה. לכאורה ניתן היה לסבור כמצוין בבקשה כי הדרישה מהמבקש למסור בדיקה לשם בחינה הם השתמש בסמים באה רק מחמת עברו שאז יתכן והיתה לו טענה רצינית שספק אם הדבר מצדיק זאת ומכל מקום אם באמת ובתמים לא צרך ולא השתמש בסמים קודם לכן, ניתן היה לצפות כי יתייצב לבדיקה ויערוך בדיקה ללא היסוס ואולם כידוע שופט מצווה לשמוע את שני הצדדים בטרם יחליט והנה לאחר ששמעתי את באת כח המלומדת של המשיבה ובמיוחד שלאחר שעיינתי בחומר החקירה מצב הדברים שונה לחלוטין. כמובן שלעת משפט בתיק העיקרי במידת הצורך יחליט המותב שיידרש לדון בענין לגופם של עדויות וראיות וגם לא שכחתי כי פסילה מינהלית איננה באה על חשבון עונש עתידי.

יחד אם זאת, השאלה במקרה דנן האם טעה קצין המשטרה עת החליט על נטילת רישיון הנהיגה והטלת פסילה מינהלית של 30 יום על המבקש.

באתי כלל מסקנה שלא טעה בשיקול דעתו ואנמק בקצרה, אכן מעיון בחומרי החקירה שנאספו כאן עולה בברור, כי תעורר חשד שהמדובר בנהג הנוהג תחת השפעת סמים והדבר לא נבע מעברו הפלילי בסוגייה זו אלא מכך שבחיפוש ברכב מצאו מה שמצאו ומצאו ראיות המלמדות לכאורה על שימוש בסם מסוכן והמדובר בין היתר בבקבוק שתייה שהושב כבנג עם מבחנה מזכוכית ובתוכו מים שחורים המוכר ככלי עישון לסמים. לי זה נתפס בין הכסאות של הנהג והנוסע. מעבר לכך נתפסו גם ניירות עם שרידי סם, זאת בדלת ימין של הרכב.

יצוין כי מלכתחילה הכחישו השניים הן המבקש שנהג ברכב והן עובדו שיש לצידו את זיקתם לממצאים אודות עבירות סמים או אחזקת כלי המיועד לסמים הגם שבשלב מאוחר יותר העובד נטל על עצמו את האחריות וכמעט טען כולם שלי.. יחד עם זאת, עובדה זו כשלעצמה איננה פוטרת את הראיות הנסיבתיות כאן והמערבות גם את המבקש. קשה להאמין שברכב השייך לו שבו הוא נוהג יוחזק בנג בין שני הכסאות במתקן המיועד להחזיק בקבוקי שתייה והמבקש כביכול טוען שלא ידע אודותיו. יתרה מזו – אם באמת ובתמים לא היה יד וחלק בדבר מדוע תסרב. טענו כי כעס איננה טענת הגנה. כעס עם מידה מגונה ולא ראויה ולא טובה, אדם שכועס צריך לשאת באחריות בהתנהגותו כתוצאה מן הכנס ואולם לעניות דעתי כאן הסירוב לא היה מחמת כעס בלבד אם בכלל אלא ישם כאן אינדקציות נוספות לכאורה לכך שהסירוב אמנם מקורו באי רצונו לסבך עצמו. בדיקת המאפיינים לא היתה תקינה לחלוטין כפי שיטען בבקשה אלא כפי שטענה בצדק באת כח המשיבה לכאורה המבקש לא שיתף פעולה באופן מלא וסיכל אותה בהתנהגות זו אחרת. המבקש עושה עליי רושם של אדם איטלגנטי פיקח ונבון, אין לי ספק שהבין היטב את מה שנתבקש, אף על פי כן לא עמד ולא שיתף פעולה באופן מלא. יתרה מזו מעיון בחומר לגבי אמירותיו הדברים מלמדים על כך שעמד בסירובו מתחילת הארוע ועד לסופו למרות שהסבירו לו שוב ושוב משמעות הסירוב ואף הציעו לו לא לשתות ולא לעשן אלא שהוא עמד בסירובו ובין היתר אמר לא מעניין אותי תעשי מה שאת רוצה. הנה כי כן במצב דברים זה וגם בראי עברו התעברותי הכבד והמכביד של המבקש לא מצאתי שקצין המשטרה טעה בשיקול דעתו ואני סבור שהפסילה המנהלית כפי שהוטלה בדין הוטלה כפי שהתחייב בנסיבות הענין. אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

משפטו של המבקש קבוע ליום 25.5.10 עד אז יהיה לסניגור המלומד די זמן והותר להיפגש עם תביעות התעבורה באם יחפוץ בכך ובמידה ולא יגיעו להסכמה המותב שאמור לדון בתיק העיקרי ישמע את הראיות, העדויות ויכריע דין.

זכות ערעור כחוק לבית משפט מחוזי ב"ש.

ניתנה והודעה היום ו' שבט תש"ע, 21/01/2010 במעמד הנוכחים.

חיים נחמיאס, שופט בכיר

הוקלד על ידי: רות קאפח