פסק-דין
1.לפני תביעה כספית-נזיקית על סך 5,203 ₪ במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעות בנזקי הפסדים שנגרמו לרכבו כתוצאה ממעורבותו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 5.8.12 ברחוב דוד בנבנישתי פינת דב יוסף בירושלים. התובע הינו בעל הרכב בזמנים הרלוונטיים לתביעה מסוג פורד מ.ר 23-663-65 (להלן: "רכב התובע"). הנתבעת 1 היא הנהגת בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג פורד , מ.ר. 36-577-71 . הנתבעת 2 הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים שוכרת כלי רכב ומתירת השימוש בו לנתבעת 1 (להלן: "רכב הנתבעות").
2.אליבא דגירסת התובע, כעולה מכתב התביעה ומעדות אשת התובע בפני, ביום 5.8.12 בשעה 17:00 או בסמוך לכך, עמד רכב התובע לפני תמרור המורה על זכות קדימה בדרך דוד בנבנישתי פינת דב יוסף בירושלים. לפתע , רכב הנתבעות שנסע אחריו פגע עם חזיתו בחלקו האחורי של רכב התובע, וזה האחרון נהדף לעבר רכב צד ג' (להלן – "התאונה"). כתוצאה מכך, התובע נאלץ להפעיל את פוליסת הביטוח שהייתה לרכבו בחברת איי דיי איי חברה לביטוח בע"מ ואולם חרף קבלת תגמולי ביטוח מכוח פוליסת הביטוח נגרמו לתובע הפסדים כספיים נוספים בהתאם לטופס "אישור הפסדים" שצורף כנספח לכתב התביעה.
3.אליבא דגירסת הנתבעת 1, כעולה מהבקשה לדחיית התביעה על הסף וכתב הגנה מטעמה, דין התביעה להידחות זאת נוכח היעדר יריבות בינה לבין התובע, זאת, הואיל ומעולם לא נפגשה עם התובע וכי הנהגת המעורבת בתאונה הינה קארין בראון. הנתבעת מודה במסגרת זו, כי היא נהגה ברכב הנתבעות בעת קרות התאונה וכי רכב הנתבעות פגע בחלקו האחורי של רכב התובע, זאת, כתוצאה מרכב צד שלישי שפגע ברכבה בצד האחורי והדפה לעבר רכב התובע. עוד טוענת הנתבעת, כי הביאה נסיבות קרות התאונה לידיעת מנהל הנתבעת 2, מר שלום ישראל, זאת בהיות הנתבעת 2 המעבידה הישירה שלה. נוכח האמור, ניכתה הנתבעת 2 משכרה דמי השתתפות עצמית בסך 2,000 ₪.
4.ביום 9.3.14 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של נהגי כלי הרכב המעורבים באשר לנסיבות קרות התאונה. נהגת רכב התובע, גב' קארין בראון, העידה כי בעת נסיעה מכיוון קניון מלחה לכיוון שכונת גילה לפני הפנייה לגילה עצרה את רכבה בשל עומס תנועה בכביש, כי אז חשה חבטה קשה בחלק האחורי של רכבה, וכשיצאה מרכבה
הבחינה בכך שכריות האוויר ברכב הנתבעות נפתחו. לטענתה, לאחר התאונה הנתבעת 1 התנצלה בפניה. הנתבעת 1 אישרה בעדותה את נסיבות קרות האירוע כפי שנמסרו בעדות נהגת התובע, אלא שלטענתה, הייתה זו תאונת עבודה, וכי הרכב שייך למעבידתה, נתבעת מס' 2.
דיון והכרעה:
5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הנהגים בפני ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין שוכנעתי, כי דין התביעה להתקבל. להלן נימוקיי.
ראשית ועיקר, מהעדויות שנשמעו בפני, אין חולק, כי נהגת רכב הנתבעות לא שמר מרחק מספיק מרכב התובע ולא נהג נהיגה זהירה כפי שנהג זהיר וסביר היה נוהג בנסיבות העניין וכפועל יוצא מכך גרם לתאונה. יצויין, כי גירסת הנתבעת 1, כפי שעלתה בכתב הגנתה, לפיה, רכב צד שלישי פגע ברכבה מאחור והדפה לעבר רכב התובע, כלל לא הועלתה בעדותה בפני ולבטח שלא הוכחה. נוכח האמור, הנני מעדיף את גרסת נהגת רכב התובע על פני גירסת הנתבעת, ולפיכך דין התביעה להתקבל במלואה.
שנית, טענת הנתבעת 1 להיעדר אחריות בשל היותה עובדת הנתבעת 2 אין לה על מה שתסמוך. לנתבעת 1 קיימת אחריות ישירה לקרות נזקי רכב התובע והעובדה שהתרשלה בנהיגתה במסגרת העבודה אינה עילה לפטור אותה מאחריות כלפי הניזוק. כאמור, הנתבעת 1 מודה בקרות נסיבות האירוע וכי היא זו אשר נהגה ברכב הנתבעות שפגע ברכב התובע והסבה לו נזקים כמפורט בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעם התובע. משכך, האחריות בכללותה רובצת לפיתחה. ככל שקיימות לנתבעת 1 טענות כלפי חברת ההשכרה או כלפי הנתבעת 2 הרי שעליה למצותן מולם, זאת, ללא קשר לאחריותה הישירה כלפי התובע.
הנתבעת 2 הגם שזומנה כדין, אישור המסירה מצוי בתיק, בחרה שלא להגיש כתב הגנה ולא להתייצב למועד הדיון. על יסוד האמור בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 1, עדותה בפניי וראיות נוספות שהוצגו לבית המשפט ובהיעדר ראיות סותרות הנני מעדיף עדותה של הנתבעת 1 וקובע, כי התאונה אירעה במסגרת עבודתה אצל הנתבעת 2. משכך, הנני מחייב את הנתבעת 2 בנזקי התובע מכוח אחריותה השילוחית כמעבידתה של הנתבעת 1 בהתאם לסעיף 13 (א)(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הנתבעות חייבות כלפי התובע ביחד ולחוד מכוח סעיף 83 לפקודת הנזיקין [ נוסח חדש].
6.סוף דבר- הנני מורה לנתבעות לשלם לתובע סך של 4,803 ₪ (על יסוד טופס "אישור הפסדים" מטעם חברת איי די איי חברה לביטוח בע"מ מיום 5.2.13) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.8.12 ועד למועד התשלום בפועל. כן תישאנה הנתבעות בהוצאות משפט בסך 500 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום.
המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.
בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.
ניתן היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.