בר"ש
בית משפט השלום קריות
|
51211-08-16
05/09/2016
|
בפני השופטת הבכירה:
1. רמה לאופר חסון 2. שופטת בכירה
|
- נגד - |
מבקשים:
יעקב מוסטאקי
|
משיבים:
1. משטרת ישראל – תחנת זבולון 2. עמוס יעקב
|
החלטה |
בהמשך להחלטתי שמיום 05.09.2016 ולאחר שב"כ המבקש הודיע לבית המשפט כי הוא מוותר על זכות השימוע, מהטעמים שפרט בהודעה אשר הוגשה לתיק בית המשפט בתאריך 05.09.2016 ולאחר שכאמור עיינתי בבקשה, על נספחיה ובחומר החקירה אשר הוגש לעיוני, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.
הסמכות בה נעשה שימוש להגבלת השימוש במקום מעוגנת בסעיף 3 לחוק הגבלת שימוש במקום למניעת עבירות, תשס"ה- 2005, הקובע:
"היה למפקד מחוז במשטרת ישראל חשד סביר כי מקום משמש לביצוע עבירה וכי יש יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי, רשאי הוא ליתן צו להגבלת השימוש במקום, לתקופה שיקבע בצו, והוא רשאי להאריכה לתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 30 ימים".
סעיף 3 לחוק מחייב קיומו של חשד סביר כי המקום משמש לביצוע עבירה וכי יש יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע העבירה, כדי שתקום סמכותו של מפקד המחוז להחליט על סגירת המקום.
מחומר החקירה שנאסף עד כה עולה, כי מתקיימים התנאים הקובעים בחוק, בתיק קיימות עדויות עדים אשר נכחו עת פשטה המשטרה במקום, אשר יש בכוחם כדי לבסס החשד הסביר כי במקום מתנהלים משחקים אסורים, זאת בנוסף לידיעות המודיעיניות הקיימות בתיק.
זאת ועוד, מחומר החקירה עולה תמונה כי אכן קיים גם קיים יסוד סביר לחשש כי המקום ימשיך לשמש לביצוע העבירה האמורה, אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי.
לאור התשתית הראייתית האמורה, אינני מוצאת כל פגם בהפעלת שיקול הדעת של נותן הצו ואינני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטת קצין המשטרה לאור האינטרסים הציבוריים המשמעותיים העומדים בבסיס ההחלטה ולאור כל שלא נפל כל פגם בהחלטתו.
כך גם אין בידי לקבל את הטענה כי הצו שנתקבל אינו מידתי.
אם וכאשר יוגש כתב אישום יוכל המבקש להעלות הטענה בדבר קיום ההגנה הקבועה בסעיף 230 לחוק העונשין ולטעון כי המשחקים אשר הופעלו במקום לא חרגו מגדר שעשוע או בידור.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת