בר"ע של אב על דחיית בקשה לעיון מחדש על החלטה לתשלום הוצאות לבנו במסגרת תביעת אבהות שהגיש

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת סיגלית אופק, בתמ"ש 2185-07-19), מיום 11.5.21, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש ל"עיון מחדש" בהחלטת ביהמ"ש קמא מיום 13.4.21.

העובדות הצריכות לעניין

המשיב יליד שנת 2000, חייל בשירות צבאי סדיר, נולד ללא רישום אב. אם המשיב, יהודיה, רווקה.

המבקש יליד שנת 1955, יהודי, גרוש משנת 2002, ואב לשני ילדים בגירים.

המשיב  הגיש לביהמ"ש קמא  תביעה לאבהות ביום 1.7.2019 (תמ"ש 2185-07-19).  המשיב טען כי המבקש הינו אביו והוא בנו, אשר נולד כתוצאה מקשר אינטימי שהתקיים עם אמו.

יצוין, למען שלמות התמונה, כי זוהי הפעם השנייה שמוגשת תביעה מסוג זה, לאחר שתביעה לאבהות קודמת, שהוגשה על ידי אמו של המשיב, נמחקה מחמת חוסר מעש (תמ"ש 16650/04).

המבקש לא התגונן מפני התביעה.

המדינה הגישה עמדה ביום 31.7.2019 במסגרתה עמדה על עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (להלן – "בדיקת סיווג רקמות") בהתאם לחוק מידע גנטי, התשס"א – 2000 (להלן – "החוק").

ביום 25.9.2019 הורה ביהמ"ש קמא על עריכת בדיקת סיווג רקמות לצורך הוכחת האבהות הנטענת. הוצאת ההחלטה מהכוח אל הפועל לקחה למעלה משנה, ובדיקת רקמות התבצעה רק ביום 22.11.20.

ביום 7.12.20 נתן בית המשפט קמא פסק-דין, על בסיס תוצאות בדיקת הרקמות ועמדת היועץ המשפטי לממשלה , לפיה המבקש הוא אביו של המשיב.

ביום 12.1.21 נעתר בית המשפט קמא לבקשה מטעם המשיב, לה התבקשה ולא הוגשה תגובה מטעם המבקש, לתיקון פסק הדין מכוח הוראת סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט כך שתתווסף לפסה"ד התייחסות לעניין הוצאות ושכ"ט עו"ד התובע (המשיב). ביהמ"ש קמא הורה באותה החלטה למשיב להגיש שומת הוצאות.

שומת הוצאות מטעם המשיב הוגשה לביהמ"ש קמא ביום 8.2.21. ביום 10.2.21 הורה ביהמ"ש קמא על קבלת תשובת המבקש בתוך 20 יום ממועד ההמצאה והורה למזכירות לשלוח את ההחלטה לצדדים.