בר"ע בשאלת פסילת ראיה - תכתובות דואר אלקטרוניות

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה מיום 25.01.16 (כב' השופט עוז ניר נאוי) אשר קיבל את בקשת המשיבים והורה למבקשת להוציא מהתיק מסמכים שהוגשו על ידה: תכתובות דואר אלקטרוני אישיות של המשיב 2 אשר צורפו לתצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת.

2. הרקע לבקשה –

בין הצדדים תביעות הדדיות בעניין הסכם שנכרת ביניהם במסגרת פרוייקט להקמת גשר. המבקשת הגישה נגד המשיבים תביעה כספית בה נטען כי המשיבים לא עמדו בהתחייבויותיהם, הפרו את ההסכם שבין הצדדים ובכך גרמו למבקשת נזקים רבים. המשיבים מצדם הגישו תביעה שכנגד בגין שכר שלא שולם להם.

בימ"ש קמא דן בשאלת קבילותם של מסמכים שצרפה המבקשת לתצהירי עדות ראשית מטעמה, אשר הופקו מתוך תיבת הדואר האלקטרוני שהעמידה המבקשת לרשות המשיבים במסגרת הפרוייקט העומד במרכז התביעות.

המשיבים טענו בבימ"ש קמא כי המבקשת אמנם העמידה לרשותם חדר במשרדיה ומחשב. כן העמידה לרשותם תיבת דואר אלקטרוני ע"ש המשיב 2, לשימושו האישי, כאשר הפעילות בדואר זה התנהלה בשרת המחשבים שבמשרדי המבקשת. המחשב ותיבת הדואר האלקטרוני הכילו בין היתר תכתובות פרטיות ואישיות של המשיב. ביום 11.9.13 הודיעה המבקשת למשיב על סיום העיסקה וניתקה אותו ממערכת המחשב שלה.

במסגרת תצהירי עדות ראשית מטעמה צרפה המבקשת בניגוד לדין ותוך הפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 וחוק האזנות סתר, התשל"ט-1979, תכתובות דואר אלקטרוני פרטיות של המשיב שהופקו מתיבת הדואר שהוקצתה לו.

לטענת המבקשת בבימ"ש קמא, ההתקשרות נעשתה עם המשיבה ולא עם המשיב, חוק הגנת הפרטיות אינו חל על תאגיד וע"כ אינו חל על המשיבה; תיבת הדואר, החשבון והשרת שייכות למבקשת, ומשעזבו המשיבים את מקום עבודתם, נותרו כל אלה בבעלות המבקשת. השימוש שעשתה המבקשת בדואר האלקטרוני היה הכרחי כי היו בו מסמכים שנדרשו להמשך הפרוייקט. ככל שהיתה פגיעה בפרטיות היא נעשתה לשם הגנה על עניין כשר של המבקשת כאמור בסעיף 18 לחוק. למעשה, המשיבים הפקירו את ענייניהם כפי שהיו ע"ג המחשב, ומשלא דאגו להסירם אין הם חוסים תחת הגנת החוק.

לכך השיבו המשיבים כי כל המסמכים שהיו נחוצים לצורך המשך הפרוייקט נמצאים בתיקיית דרופבוקס פתוחה, ולא היה צורך להיכנס לתיבת הדוא"ל של המשיבים, איש לא פנה אליהם בדרישה לקבלת המסמכים, ע"פ הפסיקה לא התמלאו התנאים לכניסה לתיבת הדוא"ל, מדובר בשירותים מקצועיים במסגרת יחסי עבודה וחלה הילכת איסקוב, ואם לא אין אלה יחסי העבודה כי אז הכניסה לתיבת המייל אינה מותרת כלל ואף החריגים האמורים בה אינם חלים.

3. קביעת בית משפט קמא-

ע"פ סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות וסעיף 7 לחוק יסוד  כבוד האדם וחרותו אין לפגוע בפרטיותו של אדם, וכל חומר שהושג תוך כדי פגיעה בפרטיות פסול מלשמש כראיה. בנסיבות העניין היה על המבקשת להקדים ולפנות לבית משפט כדי להתיר עשיית שימוש במסמכים. הגנות להן טוענת המבקשת אינן עומדות לה והיא לא היתה רשאית לעשות דין עצמי כפי שעשתה.