בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
41943-05-16
06/04/2017
|
בפני השופטים:
1. הנשיא יגאל פליטמן 2. סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט ליבנה 3. אילן איטח
|
- נגד - |
מבקש:
מ.א. עו"ד עופר כהן
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מירב אבירם
|
פסק דין |
1.במהלך הדיון בבקשה הבהיר בית הדין למבקש את הדברים הבאים:
"במקרה שלפנינו מדובר בתאונת עבודה מפברואר 2006. ועדה רפואית מדצמבר 2008 קבעה הגבלת תנועה עקב התאונה בעבודה בשיעור של 5% לאחר שערכה חשבון עובר ושב מתוך נכות כוללת של 10% ניכתה 5% בגין מצב קודם.
כעבור 4 שנים הוגשה הבקשה להחמרת מצב. הכלל במקרים שכאלה הוא שהוועדה הרפואית בהחמרת מצב לפי סעיף 36-37 מוסמכת לדון אך ורק בדרגת הנכות החל ממועד הבקשה להחמרת מצב ואין היא מוסמכת לפתוח קשר סיבתי חלוט או לשנות מהחלטת ועדה חלוטה קודמת. הדברים אמורים הן לגבי קביעה בדבר קיום קשר סיבתי והן לגבי שלילת קשר סיבתי. הדברים אמורים גם לגבי ניכוי או אי ניכוי מצב קודם, לבטח כאשר מדובר במצב קודם עובר לפני לקרות התאונה.
לא ייתכן שכל ועדה חדשה בהליך דיון מחודש תדון ותבחן החלטות קודמות של ועדות חלוטות קודמות, מכך נובע עקרון הוודאות.
לאור האמור, בנסיבות המקרה שלפנינו מתעוררת השאלה, כל עוד לא נקבעה החמרת מצב בהשוואה לדרגת הנכות של המערער ערב הגשת הבקשה הנוכחית להחמרת מצב, מדוע מוסמכת הוועדה בהליך החמרת המצב הנוכחי לפתוח קביעה חלוטה של הוועדה הרפואית ב 2008? על פני דברים אין היא מוסמכת לעשות זאת. אולם אם הוועדה תמצא כי חלה החמרת מצב, בהשוואה לדרגת הנכות לפני הליך החמרת מצב האחרון, עליה לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין ההחמרה לבין הפגיעה בעבודה, על הנכות שנקבעה בגין הפגיעה בעבודה ועל פי זאת להחליט לגבי דרגת הנכות בהחמרת המצב."
2.דברי ההבהרה של בית הדין התקבלו על דעת המבקש ועל דעת ב"כ המוסד ולאור זאת הודיע ב"כ המבקש שאינו עומד על בקשת רשות הערעור.
3.לאור האמור, בקשת רשות הערעור נמחקת בזאת. אין צו להוצאות.
ניתן היום, י' ניסן תשע"ז (06 אפריל 2017), בנוכחות הצדדים.

|
|

|
|

|
יגאל פליטמן,
נשיא, אב"ד
|
|
ורדה וירט-ליבנה,
סגנית נשיא
|
|
אילן איטח,
|
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת