בר"ע 37154-10-16

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב יפו מיום 27.10.16 (השופט הבכיר יצחק לובוצקי; סע"ש 46907-04-14) בה נדחתה בקשת המבקש להאריך את הזמן שנקצב לחקירתה הנגדית של המשיבה.

2. בקליפת אגוז אציין את העובדות הבאות:

   • המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה לבית הדין. כל צד התעתד להעיד בנוסף אליו מספר עדים. מלכתחילה הוערך הזמן שיוקצה להוכחות ל- 3.5 שעות.

   • ביום 31.12.16 קצב בית הדין האזורי את זמן החקירה של המצהירים ל- 20 דקות לכל עד.

   • ביום 19.10.16 ביקש המבקש להאריך את זמן חקירתה של המשיבה ל- 60 דקות, זאת נוכח מורכבות הסוגיות והיותה בעלת דין. עוד באותו יום דחה בית הדין האזורי את הבקשה וקבע כך :

     "הבקשה נדחית. לקראת סוף החקירה תיבדק האפשרות להארכה קלה של 10 דק', והיה ופלוגתאות הדיון יצדיקו זאת והחקירה תתמקד בעיקר ולא בטפל. הדבר גם תלוי במספר העדים שיעידו בסופו של דבר במשפט. שכן, כל הארכה לצד אחד מחייבת הארכה מקבילה לצדדים האחרים."

   • ביום 27.10.16 הודיע המבקש כי שני עדים שתצהיריהם הוגשו לא יעידו. לאור זאת שב וביקש את הארכת הזמן שנקצב לחקירתה של המשיבה. בו ביום ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור כדלקמן:

     "החקירה נקצבה כפי שנקצבה בקשות הארכה (לזמן קצר נוסף) יכול שיוגשו בסיום החקירה וע"פ הרלבנטיות שלה. הבקשה להארכה מראש – נדחית."

      

3. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור דחופה ובמסגרתה מבוקש כי בית דין זה יתערב בהחלטת בית הדין האזורי. בתמצית נטען, בין היתר, כי שגה בית הדין האזורי כאשר קצב זמן שווה לחקירה נגדית של העדים ושל בעלי הדין; היענות לבקשה לא תביא לחריגה מהזמן שהוקצה – 3.5 שעות, גם אם תהיה הארכת זמן מקבילה לצד שכנגד; אין סיבה לגרום למבקש לוותר על שאלות חשובות להגנתו; הפתרון בו נקב בית הדין – הארכת זמן קצרה שתישקל בתום החקירה – אינו מספק, ויעמיד בסיכון את הגנתו של המבקש.