בר"ע 2128-01-17

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין האזורי בבאר שבע מיום 22.12.16 ומיום 29.12.16 (השופט צבי פרנקל; ב"ל 13057-11-12). בהחלטה הראשונה נדחתה בקשת המבקש לצרף לתיק, לאחר חמישה סבבים של שאלות הבהרה, שתי חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו בהן הם מתייחסים לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין. בהחלטה השנייה נקבע כי בקשת המבקש למינוי מומחה נוסף תידון בפתח הדיון הקרוב, שנקבע עוד בחודש נובמבר 2016 ליום 3.1.17 לצורך סיכומים.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל חומר התיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הטעמים הבאים:

   • אשר להחלטה השנייה – אין זו מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בניהולו של ההליך לפני הערכאה הדיונית, ומשבית הדין האזורי החליט כי הבקשה למינוי מומחה נוסף תידון בפתח הדיון הקרוב הרי שכך יהיה.

   • אשר להחלטה הראשונה – גם כאן עסקינן בבקשת המבקש כי ערכאת הערעור תתערב באופן ניהול ההליך, שכן מדובר בהפעלת שיקול דעת הערכאה הדיונית בכל הנוגע להמצאת ראיות באיחור. כאמור אין זו מדרכה של ערכאת הערעור לעשות כן. על כל פנים, לא מן הנמנע כי כל העניין יתייתר לאחר הדיון בבקשה למינוי מומחה נוסף. שכן, אמנם יכול שתדחה הבקשה, אך מנגד גם יכול שתתקבל או שתקבע כל תוצאה אחרת, למשל הפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה בית הדין שינוסחו תוך הסתמכות על חוות הדעת מטעם המבקש או תוך הפניה אליהן.

   • כך או כך, תהיה אשר תהיה תוצאת ההליכים בבית הדין האזורי, לא מצאתי כי בנסיבות העניין מתקיים האמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לפיו רשות ערעור תינתן "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה."

3. סוף דבר – הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

    

   ניתנה היום, ג' טבת תשע"ז (01 ינואר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.