ידיעות אחרונות בעמ נ' מאיר דהן

השופטת חני אופק-גנדלר 

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מיום 21.2.17 (סע"ש 45472-05-16; השופט צבי פרנקל), אשר חייב את ידיעות אחרונות בע"מ (להלן: המבקשת) בגילוי מסמכים כלפי מאיר דהן (להלן: המשיב), כפי שאפרט להלן.

    

2. המשיב הגיש תביעה בגדרה טען לקיומם של יחסי עובד-מעביד. לטענתו "במסגרת עבודתו עבד התובע תקופה ממושכת בהפצת העיתון, גבייה, איסוף והחזרת עיתונים ישנים של חברת ידיעות אחרונות בע"מ" (סעיף 4 לכתב התביעה) וכי "לקוחות התובע היו מנויים של העיתון וע"פ הוראות הנתבעת היה התובע נותן שירותים למנויים בתחומי הפצת העיתון והחזרות" (סעיף 9ב לכתב התביעה). המבקשת טענתה בכתב ההגנה כי בין הצדדים לא נתקיימו יחסי עבודה וכי המשיב "סיפק לה שירותי הפצה כקבלן עצמאי מבלי ששררו ביניהם יחסי עבודה בין הצדדים בשום מועד שהוא... למעלה מן הצורך יוסף כי שירותי הגביה שבוצעו על ידי התובע בוצעו עד ינואר 2008 ובנסיבות כאמור הרי שכל טענה בענין שירותים אלו התיישנה והם אינם רלבנטיים לתביעה" (סעיף 13 לכתב ההגנה). עוד טענה המבקשת בכתב ההגנה כי "הפעולות שבצע התובע לא היוו חלק אינטגרלי מהנתבעת אלא חלק ממערך הפצה נילווה שהרי הנתבעת עוסקת בהפצתו לאור של העיתון ידיעות אחרונות על מוספיו ואילו התובע לא עסק במהות עיסוקה של הנתבעת – כתיבה עיתונאית" (סעיף 14 לכתב ההגנה).

    

3. המשיב הגיש בקשה לגילוי מסמכים. לטענתו, בתמצית, המסמכים שגילויים מבוקש נועד לבסס את טענתו לפיה "פעולת הליבה של המשיבה היתה בתחום הדפוס וההפצה לצד פעילותה כמוציאה לאור של עיתון" וכן את טענתו לפיה שכרו "היה ריאלי, לא מוגזם ולמעשה שכרו שיקף שכר של עובד רגיל במשיבה בהתאם לוותק הרב שצבר" (סעיפים 2 ו 3 לתגובת המשיב לתשובת המשיבה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים). המשיבה התנגדה לגילוי המסמכים וטענה כי המדובר במסע דיג בלתי לגיטימי, הכולל בקשה למסירת מסמכים שאינם רלבנטיים, גורפת ובלתי מידתית הכרוכה בפגיעה בפרטיות בצדדים שלישיים, ואשר אין צידוק ענייני למסירתם. עוד נטען כי גילוי המסמכים אינו רלבנטי וכרוך בחלקו בפגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים ובסודות מסחריים. בית הדין קמא – כפי שנרחיב להלן - נעתר באופן חלקי לבקשה לגילוי המסמכים, כשנגד עיקר ההחלטה מופנית בקשת רשות הערעור דנן.

    

4. אין צורך להכביר מילים על כך שצדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקות הנדונות בהליך (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991). גילוי זה נועד להגשים את המטרות של גילוי האמת, ייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים", ועשיית צדק בהליך השיפוטי (ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.05).

    

   על פי ההלכה הפסוקה בעת שקילת בקשת גילוי מסמכים יש לתת בראש ובראשונה את הדעת למבחן הרלבנטיות, שהוא בעל שני פנים: "תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי " (מתוך ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, (מיום 28.3.07)).

   כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולאפשרות הפגיעה בפרטיות צדדים שלישיים כתוצאה מגילוי המסמך. (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, ניתן ביום 21.9.2010). אבקש לחדד כי בהתאם לפסק דין זה השחרת פרטים מזהים הינה מכשיר לצמצום הפגיעה בפרטיות, הכרוכה בגילוי המידע רלבנטי, ואולם אין היא פוטרת מהצורך לבחון תחילה את מידת רלבנטיות המידע.

   עוד יצוין, החלטה בדבר מתן צו לגילוי ועיון במסמכים היא החלטה בעניין שבסדרי דין אשר לגביו מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, ומשכך ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מעין אלו, אלא במקרים חריגים בהם הוכח כי ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין.