מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר

1.לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט יגאל גלם; ב"ל 11434-04-16). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פעולות איבה) מיום 20.3.16 (להלן: הוועדה). הוועדה קבעה כי אין להכיר במחלת יתר לחץ הדם שאובחנה אצל המבקשת בחודש אוגוסט 2011, כהחמרת מצב הנובעת מן האירוע בו נפגעה ביום 16.7.06, אשר הוכר כפגיעת איבה (להלן: האירוע). בבקשתה טוענת המבקשת כי הוועדה שייכה את מחלת יתר לחץ הדם לגילה נוכח חוות דעתו של היועץ לוועדה בתחום הפנימי, שהוא 'נעול' בעמדתו.

2.בהחלטה מיום 2.7.17 התבקשו הצדדים להודיע על עמדתם לעניין דיון בבקשה על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם להוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. בהודעתו מיום 5.7.17 הודיע המוסד, כי הוא מסכים לדיון בבקשה על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות. בתשובתה מיום 10.7.17 הודיעה המבקשת כי היא מסכימה לדרך הדיון בבקשה כאמור. נוכח הסכמת הצדדים, ולאחר שעיינו בכלל החומר שנפרש לפנינו במסגרת הבקשה והתגובה לבקשה, ובהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי הוראת התקנה כאמור, החלטנו לדון בבקשה למתן רשות הערעור שהגישה המבקשת כבערעור.

הרקע לבקשה

3.ביום 23.7.15, ובעקבות הליכים קודמים בעניינה של המבקשת, ניתן פסק דין מפי בית דין זה המורה כדלקמן:

"...עניינה של המבקשת יושב לוועדה, באותו הרכב וזאת על מנת שתתייחס לסמיכות הזמנים המתוארת במכתבו של ד"ר זילברשטיין מיום 20.6.12 בדבר ההחמרה הפתאומית במצבה הנפשי של המבקשת ובין יתר לחץ הדם ממנו החלה לסבול (אם אכן תסבור הוועדה כי המשיבה החלה לסבול מיתר לחץ דם באותו המועד כפי שמציין ד"ר זילברשטיין).

כן ביקש המשיב להפנות את תשומת לב הוועדה לעובדה כי בדיקת לחץ הדם המתוארות בחוות הדעת של ד"ר רוטנשטרייך קודמות כולן להחמרה (לכאורה) מחודש אוגוסט 2011.

...

יובהר כי הוועדה רשאית לבקש מהמבקשת להציג בפניה את האישור מטעם ד"ר גולדין, פסיכיאטר, מתאריך 14.9.11 לפיו קיימת אבחנה של יתר לחץ דם כבר ביום 6.1.05, אותה מציין ד"ר רוטנשטרייך בחוות דעתו, ואינו נמצא בתיק בית הדין" (בר"ע 63469-02-15, להלן: פסק הדין המחזיר).

4.ביום 20.12.15 התכנסה הוועדה וביקשה כי ד"ר רוטנשטרייך, היועץ לוועדה בתחום הפנימי להלן גם: היועץ), ייבחן את עניינה של המבקש מחדש. ביום 19.1.16 שמע היועץ את דברי המבקשת והמליץ לוועדה, כך:

"היועץ עיין בפסה"ד מיום 23.7.15 ובמכתבו של ד"ר אריאל זילברשטיין מ- 20.6.12, ד"ר זילברשטיין מציין שב- 8/11 בעקבות המצב הבטחוני בעזה חזרו שוב סימנים פוסט טראומתיים (עליהם הוכרה בעקבות נפגע איבה מקיץ 2006) לא הצליחה לחזור לעבודה באותה תקופה החלה לסבול מיתר לחץ דם והחלה טיפול תרופתי. על פי מכתבו התפתח גם איבוד ראיה בעין שמ' על רקע של חסימת ענף עורק רטינלי. המסמכים אליהם התייחס היועץ בישיבתו מ- 2013 התייחסו לבדיקות לחץ דם החל מ- 12/06 ועד 8/09 וכפי שציין לא מצא כל עדות ליתר לחץ דם. יתר לחץ דם קבוע אינו מחלה הנגרמת בעקבות ארועים נפשיים פוסט טראומטיים. בארועים כאלה יש כדי לגרום לעליה זמנית אקוטית ביתר לחץ דם אולם אין כל תימוכין בספרות שמחלה נפשית היא גורם משני ליתר לחץ דם קבוע כפי שמציין ד"ר זילברשטיין.

מכיוון ומדובר במחלה שכיחה שבמועד התפתחות יתר לחץ דם (8/11) היתה בת 67 מדובר ככל הנראה ביתר לחץ דם שהופיע כחלק מהתבגרות ואין לו קשר לארוע הנדון ב-2006. יש להניח שלו היה קשר סיבתי כזה היינו מצפים שבמועד - תקופה הסמוכה לארוע התאונתי יתפתח יתר לחץ דם אקוטי ובהמשך אולי אף יתר לחץ דם קבוע אולם כפי שתואר ביעוץ מ- 2013 גם אז לא נמצאה עדות ללחץ דם.

לסיכום אין קשר בין האירוע הנדון לבין התפתחות יתר לחץ דם קבוע וב-8/11 (כ-5 שנים לאחר האירוע הנדון)."