בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
10171-11-14
16/04/2015
|
בפני השופטת:
רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
המבקש:
מ.י.ט.
עו"ד סאמי אבו ורדה
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ליאת אופיר
|
| פסק דין |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל' 38659-06-14). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 27.5.14 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות בשיעור 0%, בתחולה מיום 30.1.13. בבקשתו טען המבקש כי הוועדה לא התייחסה למלוא התיעוד הרפואי בעניינו.
2.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחים המצורפים לה, הוצע לצדדים בהחלטה מיום 1.3.15 להגיע להסכמה, לפיה עניינו של המבקש יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשוב ותזקק לערר בהרכב אשר יכלול רופא קרדיולוג.
3.התייחסות המוסד לביטוח לאומי התבקשה בשים לב לכך, שהליקוי העיקרי, ואף ניתן לומר הליקוי היחיד של המערער הוא מתחום הקרדיולוגיה, כמו גם לכך שהוגשה לוועדה חוות דעת של מומחה מתחום זה. זאת שעה שלאף אחד מחברי הוועדה אין מומחיות מיוחדת בתחום הקרדיולוגיה (ראו עב"ל (ארצי) 425/99 המוסד לביטוח לאומי – יהודה סעדיה, פד"ע לו 186 (2001), וכן עב"ל (ארצי) 1215/01 המוסד לביטוח לאומי – בן עמי (14.7.03), היפה גם לענייננו). אכן, הוועדה מצאה לנכון לקבל חוות דעת יועץ מומחה מתחום הקרדיולוגיה אלא שבכך לאמיתו של דבר היא נמצאה מכריעה בליקוי רפואי אחד בלבד, על סמך חוות דעת יועץ, מתחום רפואי אחד, שבו אין לאף אחד מחבריה מומחיות מיוחדת. לכך יש להוסיף כי מחוות דעת היועץ לוועדה מתחום הקרדיולוגיה עולה קושי ואי בהירות. מחוות הדעת עולה שאלה, אם בכלל מקובלת על המומחה ההכרה באירוע שאירע למערער בעבודה ביום 30.10.12 כפגיעה בעבודה. זאת נוכח הספקות כפי שהם מתוארים בחוות דעת היועץ לגבי עצם קיומם של כאבים או תעוקה בחזה שיש להם קשר עם האירוע. בקשר לכך לא למותר הוא להזכיר כי משעה שפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה, בין על ידי פקיד התביעות ובין על ידי בית הדין, לוועדה הרפואית אין סמכות לחלוק על קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקוי הרפואי שהוכר.
4.המוסד לביטוח לאומי הודיע ביום 30.3.15 כי הוא מסכים להחזרת עניינו של המבקש לוועדה הרפואית לעררים כאמור בהצעת בית הדין. בתשובתו מיום 16.4.15 הסכים המבקש להצעת בית הדין.
5.נוכח הסכמת הצדדים בדבר החזרת הדיון לוועדה הרפואית נדונה הבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לקבוע בתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.
6.אשר על כן, ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים בהרכב שיכלול רופא מתחום הקרדיולוגיה. הוועדה תשוב ותיתן דעתה לערר שהגיש המבקש על החלטת הדרג הראשון.
7.אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ה (16 אפריל 2015) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
