בר נ' מסובר

פסק דין

הצדדים ועיקרי הטענות

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בסך של 19,310 ₪ בטענה כי סוכך שהתקינה הנתבעת בגן הילדים של התובעת, וכן מתקן סגירה של החצר, לא עמדו בגשמים והתובעת נאלצה להחליפו באחר. מכתב התביעה עולה כי הנתבעת התקינה בגן הילדים של התובעת סוכך וכן בנתה סגירה לחצר המשחקים, עבורם שילמה התובעת סך של 16,310 ₪.

לאחר התקנת הסגירה עם רדת הגשמים, חדרו מים לתוך החצר וגרמו נזק. המבנה עליו נמתחו יריעות נשבר החצר הוצפה במים וכך גם הדשא הסינתטי. באשר לסוכך – נטען כי לא הותקן כהלכה, והיה צורך להתקינו מחדש, ולקרבו לקיר, על מנת שלא יחדור הגשם.

לטענת התובעת, התקשרה מספר פעמים לנתבעת, אלא שזו לא הגיעה לתקן. לאחר מספר חודשים, נאלצה התובעת לפנות לחברת "דקו ליין" על מנת שתבצע סגירה חדשה. לחברה החדשה לא נותר, לטענת התובעת, אלא לפרק את שאריות הבדים שנותרו מעבודתה הכושלת של הנתבעת, ולבצע סגירה חדשה.

לטענת הנתבעת, אכן ביצעה עבודה בגן הילדים של התובעת. לאחר ההתקנה הוזמנה הנתבעת לבצע תיקונים ועשתה זאת. עם קבלת כתב התביעה, הגיע נציג הנתבעת כדי לבדוק את הטענות המפורטות בכתב התביעה והוברר כי הסוכך הקבוע אשר הותקן על-ידי הנתבעת מצוי במקומו, וכי בדי הסגירה שהותקנו על-ידי עובדי הנתבעת משמשים את התובעת, אשר התקינה מערכות גלילה ומסילות, כדי שתוכל לפתוח ולסגור את החצר בקלות רבה יותר.

בדיון שהתקיים ביום 6/1/14 העידה התובעת והתייחסה לתמונות שצורפו לכתב התביעה. נראה היה כי קיים רווח בין הסוכך לבין הקיר באופן שחודרים מים. כמו כן, נראו היריעות שהקיפו את החצר שאינן מחוברות למסגרת וחלק מהמסגרת נראה שבור. לדברי התובעת, היה צורך לפרק את הגגון ולהתקין מחדש.

נציג הנתבעת הפנה את בית המשפט לתמונות שצילם במקום, בהן נראה שהבד המכסה את הגדר נותר במקומו. לטענת נציג הנתבעת, הותקנה סגירת גלילה במקום סגירת הרוכסנים אותה ביצעה הנתבעת. הוסיף נציג הנתבעת ואמר כי סמוך לאחר ההתקנה הגיע לבצע תיקון שכן חתולים קרעו את הבדים שהקיפו את החצר. עוד אמר נציג הנתבעת כי התובעת לא התקשרה אליו מעולם, ולכן לא הגיע לתקן פעם נוספת.

הדיון נדחה כדי שיומצא פירוט שיחות על מנת להוכיח את טענת התובעת לפיה התקשרה לנתבעת, וכן על מנת לאפשר לתובעת לזמן את מתקין הסוכך החדש. התובעת צירפה לתיק בית המשפט אישור מחברת הטלפונים לפיו התקשרה לנציג הנתבעת ביום 2/1/12 וביום 8/2/12. לטענתה, הסבירו לה בחברת הטלפונים כי פלט השיחות אינו כולל שיחות אשר לא נענו. לדבריה, התקשרה פעמים רבות הן למשרד הנתבעת והן לנציג הנתבעת, אך לא נענתה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל אם כי בחלקה בלבד.

התובעת לא זימנה את מתקין הסוכך החדש, כך שלא הוכח שהיה צורך לפרק את כל מערכת הסגירה ולהתקין חדשה. בתמונה שצירפה הנתבעת לתיק בית המשפט ניתן לראות כי הסוכך אשר הותקן על-ידה עדיין מוצב בביתה של התובעת.

מתמונות שצירפה התובעת עולה כי אכן יריעות הבד נתלשו כפי הנראה ממקומן, ואף המסגרת נראית שבורה. כמו כן, נראה רווח בין הסוכך לקיר באופן שמאפשר חדירת מים.

פלט השיחות, אשר צורף על ידי התובעת, מחזק את טענתה לפיה אכן פנתה לנציג הנתבעת, וזאת בניגוד לעדותו בדיון שהתקיים ביום 6/1/14.

בנסיבות אלה שוכנעתי כי היה על הנתבעת לתקן את סגירת החצר, ולהתקין את הסוכך באופן שימנע חדירת מי גשמים. עם זאת לא הוכח צורך להחליף את הסגירה, בפרט לאור עדותו של נציג הנתבעת, לפיה היריעות שנמתחו על ידי הנתבעת, משמשות את הסגירה הקיימת.

בהתחשב בכך כי הנתבעת לא הגיעה לתקן את הטעון תיקון, ובכך שחברה אחרת ביצעה את העבודה, ובכללה פירוק הסוכך והתקנתו מחדש, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 8,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 400 ₪, וזאת בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד אדר ב תשע"ד, 16 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.