חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

בר"ם 8978/15 - ב' מחמד עבד אלרחמאן למטור ואח' נ' שר הפנים ואח'

תאריך פרסום : 28/08/2016 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון ירושלים
8978-15
22/08/2016
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקשים:
1. מחמד עבד אלרחמאן למטור
2. עטא מחמד עבד אלרחמאן למטור

עו"ד חסן אבו דיאב
המשיבים:
1. שר הפנים
2. רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול במזרח ירושלים
3. בית הדין לעררים במרחב ירושלים

עו"ד אודי איתן
החלטה
 
  1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 6.11.2015 (עמ"ן 1988-04-15, השופט מ' סובל), וכן בקשה לסעד זמני. בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי ערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של בית הדין לעררים בירושלים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 28.12.2014 (ערר (י-ם) 1250/14, הדיינת ש' בן-שאול וייס).

 

  1. המבקש 2, יליד שנת 1987 (להלן: המבקש), מנהל מזה זמן הליכים במטרה לקבל מעמד בישראל. המבקש 1 הוא אביו (להלן: האב). האב שהוא תושב קבע בישראל היה נשוי לאמו של המבקש, תושבת האזור, והמבקש הוא בנם היחיד. לאב היו שתי נשים נוספות, מהן נולדו לו 17 ילדים, כולם רשומים כתושבי קבע בישראל.

 

  1. בקשה ראשונה בעניינו של המבקש, בהיותו קטין, הוגשה על-ידי האב בשנת 1996. לבקשה צורפה תעודה על לידתו של המבקש מהאזור, ובה צוין גם מספר תעודת זהות של האזור. הבקשה נדחתה בשנת 1997 בשל אי-הוכחת מרכז חיים בישראל.
  2. בחודש ינואר 2010 פנו המבקשים פעם נוספת, באמצעות בא-כוחם, לרישומו של המבקש בלשכת האוכלוסין בישראל. בפנייה זו ללשכה של רשות האוכלוסין במזרח ירושלים ציין המבקש כי אין לו כל מעמד, בישראל או באזור. כמו כן הוא טען כי נולד בירושלים, ושם היה מרכז חייו מאז ומתמיד. פנייתו זו של המבקש נדחתה, וכמוה גם פניות נוספות שבהן הועלו טענות דומות. לצורך ההליך דנן לא נדרש פירוט בעניינן של פניות אלה. די בכך שאומר כי עמדתו של משרד הפנים היא כי לפי הנתונים שברשותו המבקש אינו יליד ישראל (אלא יליד סעיר-חברון) ומכאן שאינו זכאי למעמד מכוח הוראת הדין אשר מסדירה קבלת מעמד בישראל של מי שנולד בישראל, בהתאם למעמד הוריו או אחד מהם (תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 (להלן: תקנות הכניסה לישראל)).

 

  1. המבקשים הגישו ערר נגד ההחלטה בעניינו לבית הדין לעררים ונדחו. בית הדין לעררים קבע כי מאחר שהמבקש אינו קטין ולא הוכיח שנולד בישראל לא חלה בעניינו תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל. בהמשך לכך, ציין בית הדין לעררים כי המבקש יכול לפנות בבקשה לקבלת מעמד לוועדה ההומניטארית שסמכותה קבועה בסעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הוועדה ההומניטארית).

 

  1. המבקשים הגישו ערעור על החלטתו של בית הדין לעררים לבית המשפט המחוזי בירושלים, אך זה נדחה גם כן. בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי לנוכח קביעותיו של בית הדין לעררים, על המבקש למצות את ההליך מול הוועדה ההומניטארית קודם שיפנה לערכאות משפטיות בעניינו.

 

  1. הבקשה לרשות ערעור נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בד בבד עם הגשת הבקשה, הגישו המבקשים גם בקשה לצו שיורה על מניעת הרחקתו של המבקש מישראל. בבקשה לקבל רשות ערעור המבקשים שבים ומעלים את הטענות שהעלו בפני הערכאות הקודמות, ובכלל זה כי המבקש נולד בירושלים בלידה ביתית, וכי הנתונים שלפיהם הוא נולד בחברון אינם נכונים. כמו כן, המבקשים טוענים כי המבקש אינו תושב האזור ואינו מחזיק במעמד כלשהו באזור, וכי מטעמים אלה אין לוועדה ההומניטארית סמכות לדון בעניינו.

 

  1. ביום 6.1.2016 הוריתי למשיבים להגיש תשובה לבקשות. כמו כן, הוריתי על מתן צו ארעי שימנע מהמשיבים את גירושו של המבקש עד להחלטה אחרת. בסופו של דבר, לאחר בקשות אורכה שונות, שהוסברו בחלקן בניסיונות להגיע להסכמה בין הצדדים, הוגשה תשובתם של המשיבים אך ביום 10.8.2016. הסכמה כאמור לא הושגה, והמשיבים טוענים – בקצרה – כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

 

  1. בעיקרו של דבר, עמדת המשיבים היא, כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי, כי על המבקש לפנות לוועדה ההומניטארית בעניינו, וכי אין באפשרותו לפנות ישירות לבית המשפט על מנת לקבל סעד מטעמים הומניטריים. באשר לטענות המבקש כי אין בסמכותה של הוועדה ההומניטארית לדון בעניינו, המשיבים מבהירים כי ככל שהמבקש יפנה לוועדה, זו תדון בבקשה לגופה ותעביר את המלצותיה לשר הפנים לשם מתן החלטה בעניין. המשיבים מוסיפים וטוענים כי המבקש יוכל להשיג על החלטתה של הוועדה ההומניטארית לאחר שזו תתקבל. לבסוף, המשיבים מבהירים כי ככל שהמבקש יגיש את בקשתו לוועדה ההומניטארית תוך 30 ימים ממתן החלטה בבית משפט זה, לא יינקטו נגדו הליכי אכיפה עד למתן החלטה בעניינו, אלא אם תתקיים מניעה פלילית או ביטחונית להמשך שהייתו בארץ.

 

  1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי אמנם דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. בקשה ב"גלגול שלישי" לבית המשפט העליון אינה המסגרת המתאימה לתקיפת ממצאים עובדתיים כדוגמת אלה שנקבעו בעניינו של המבקש, כגון הקביעה בדבר מקום הולדתו (ראו למשל: בר"ם 4768/16 מיקולה נ' משרד הפנים, פסקה 6 (14.6.2016); בר"ם 3904/15 קפושצ'ינה נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (16.12.2015)). אם לעומת זאת המבקש מכוון לכך שיינתן לו מעמד בישראל ללא קשר לשאלת מקום לידתו, מטעמים הומניטריים, הרי שהשעה לא בשלה לדיון בעניינו משלא מיצה את ההליכים מול הרשות המתאימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ