בר"ם 4717/14 גלילות מחזור פסולת בע"מ נ'עיריית רמת השרון

1.        לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 17.6.2014 (עת"מ 31557-02-14, השופטת מ' סוקולוב). בהחלטה זו נקבע כי הדיון בעתירה המינהלית שהוגשה לבית המשפט יעוכב עד למתן הכרעת דין בהליך הפלילי המתנהל כנגד המבקשים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"פ 54154-12-13, השופט ש' בקר).

רקע והליכים קודמים

2.        מקורו של ההליך דנן בסכסוך הנסב על הפעלתה של תחנת מעבר לטיפול בפסולת (להלן: תחנת המעבר) על-ידי המבקשים.

3.        המבקש 3 הוא הבעלים והמנהל של המבקשות 2-1 שהן חברות העוסקות בתחום המחזור והטיפול בפסולת. המבקשים מפעילים את תחנת המעבר בתחומה של המשיבה 1, היא עיריית רמת השרון. המשיב 2 הוא המשרד לאיכות הסביבה והמשיב 3 הוא מנהל מחוז תל-אביב במשרד לאיכות הסביבה.

4.        המבקש 3 קיבל רישיון עסק להפעלתה של תחנת המעבר, אך זה בוטל. על-פי הנטען בבקשה, המבקשים ניהלו במשך כשש שנים מגעים עם המשיבים 2-1 לצורך קבלת רישיון העסק, וכאשר זה כבר ניתן הוא בוטל ללא הצדקה. לעומת זאת, לטענת המשיבים, המבקשים הפרו את תנאי רישיון העסק שניתן להם, ומטעם זה הוא בוטל. על רקע זה, ביום 26.12.2013 הוגש כתב אישום כנגד המבקשים ובגדרו הם הואשמו בעבירות שעיקרן אי קיום תנאים שהותנו ברישיון עסק, ניהול עסק ללא רישיון כדין והשלכת פסולת ברשות הרבים. ביום 16.02.2014 הגישו המבקשים עתירה כנגד המשיבים לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, עתירה שנסבה על ההחלטות שהתקבלו בעניין רישיון העסק.

5.        במקביל להגשת העתירה ולרקעה המבקשים הגישו בקשה לבית משפט השלום לדחיית הדיון בתיק הפלילי. בקשה זו נדחתה על-ידי בית משפט השלום ביום 27.2.2014.  

6.        ביום 27.5.2014 הגישו המשיבים 2 ו-3 (להלן יחד: המשיבים) בקשה לבית המשפט המחוזי להורות על עיכוב ההליכים בעתירה עד להכרעה בתיק הפלילי או עד לסיומה של פרשת התביעה בתיק הפלילי.

7.        בהחלטתו מיום 17.6.2014 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבים והורה על עיכוב ההליכים בעתירה עד למתן הכרעת דין בתיק הפלילי. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהשאלות השנויות במחלוקת בעתירה ובתיק הפלילי "קשורות קשר בל ינותק". בנוסף לכך, הוא קבע שבירור השאלות העובדתיות שביסוד שני ההליכים, ובכלל זה השאלה האם הופרו תנאי הרישיון, ייעשה באופן אופטימאלי בבית משפט השלום, ולא בבית המשפט לענייניים מינהליים שככלל אינו שומע עדויות. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי במקרה דנן ההמתנה להכרעה בהליך הפלילי תייעל את ההליך שבפניו ותחסוך בזמן שיפוטי. בית המשפט המחוזי הצטרף גם לדבריו של בית משפט השלום באשר לכך שאין לאפשר לנאשם לעשות בעתירה מינהלית קרדום לחפור בו לעיכובו של ההליך הפלילי המתנהל נגדו.

8.        בית המשפט המחוזי התייחס להלכה העקרונית בנושא של עיכוב הליך אזרחי (ובהתאמה לענייננו – עיכוב הליך מינהלי) בשל קיומו של הליך פלילי, כפי שנקבעה ברע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (30.4.1997) (להלן: עניין לופטין), וציין כי על-פיה אכן, ככלל, אין לעכב את ההליך האזרחי (או המינהלי) מטעם זה. אולם, הוא המשיך וציין שהוכרו לכלל האמור חריגים. בית המשפט המחוזי הפנה בהקשר זה לע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G Assistance Ltd (13.2.2006) (להלן: עניין בי ג'י), שבו נקבע כי במקרים אשר בהם קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית המתעוררת במסגרת ההליך הפלילי לזו הנדונה במסגרת ההליך האזרחי ובנסיבות מיוחדות אשר בהן קיים חשש לעיוות דין יש מקום לעכב את ההליך האזרחי. בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי המקרה דנן מצדיק חריגה מן הכלל בהתחשב בכך שהערכאה הדיונית תיחשף למידע רב, אשר לא יהיה זמין לבית המשפט הדן בעתירה המינהלית, בשל מאפייני הדיון בה.