בר-חן נ' צפריר

פסק דין

בפני תביעה לקבלת שכר תיווך בגין עיסקה מיום 21/2/08.

התובע טוען כי הנתבעת פנתה אליו לצורך קבלתם של שירותי תיווך ואף חתמה לשם כך על הזמנת עבודה אשר צורפה לכתב התביעה. בהזמנת העבודה נאמר כי הנתבעת מבקשת לשכור או לרכוש נכס לצורך מגוריה.

התובע טוען, כי הציג בפני הנתבעת דירה ברח' פייר רנואר 53 בקרית אתא וכי נודע לו לאחר מכן כי הנתבעת שכרה את המקום ישירות מבעלי הדירה בעלות שכר דירה חודשית בת 6000 ₪ וזאת מבלי לידע את התובע ו/או לשלם לו שכר טרחתו בהתאם להתחייבותה.

התובע תובע כעת את שכר התיווך המגיע לו מעיסקה זו.

הנתבעת טוענת כי פנתה אל התובע לצורך רכישת דירה ולא לצורך שכירות וכי כאשר חתמה על הזמנת העבודה צויינה בה כתובת אחת בלבד ברח' פייר רנואר 5. הנתבעת טוענת כי לא מצאה לנכון לעדכן את התובע בדבר שכירת הדירה ברח' פייר רנואר 53 משום שהאמינה כי התובע עדיין עושה למציאת דירה עבורה לרכישה. הנתבעת אף טענה כי התובע מעולם לא היה הגורם המתווך בעיסקת השכירות והדירה לא הוצגה לה מעולם בידי התובע. משום כך , לטענת הנתבעת אין היא חבה לתובע דבר.

הצדדים התייצבו לדיון והעידו בפני.

התובע בעדותו חזר על האמור בכתב תביעתו והבהיר כי שוחח עם הנתבעת על הדירה ברח' פייר רנואר 53 בקרית אתא וכי דירה זו כוללת אף יחידת דיור שטרם קיבלה היתר בזמן שנערך ההסכם בין הצדדים. עדותו של התובע נותרה בעינה אף לאחר חקירתה הנגדית של הנתבעת.

הנתבעת בעדותה, הודתה כי ראתה באמצעות התובע את הדירה ברח' פייר רנואר 53 בקרית אתא, אלא שלטענתה דובר אז אך ורק על יחידת הדיור ולא על הדירה עצמה. הנתבעת העידה כי הדירה נמכרה ורק אחרי שנה , ראתה אותה שוב מוצגת לשכירות באתר "יד 2" ואז שכרה אותה מעם בעלי הבית , מר לנקרי. עניין זה עומד בסתירה לאשר טענה הנתבעת בכתב הגנתה. הנתבעת טענה כי כלל לא צויינה בהזנמת העבודה כתובת הדירה ברח' פייר רנואר 53. באם כתובת זו לא צויינה כלל , מדוע זה הגיעה הנתבעת למקום עם התובע כעולה מעדותה ונערכה שיחה אודות הדירה ו/או יחידת הדיור. עניין זה נותר בגדר סימן שאלה בעדותה של הנתבעת. יתרה מזו , בהזמנת העבודה אשר נחתמה ביום 21/2/08 צויין בעלי המקרקעין ברח' פייר רנואר 53 כמר לנקרי אבי. הנתבעת בעדותה טענה כי הדירה נמכרה לאחר שראתה אותה בחברת התובע, וכי היא שכרה אותה מאת לא אחר מאשר מר לנקרי. באם אכן נמכרה הדירה, הכיצד יתכן כי גם בהזמנת העבודה מ 2/08 מופיע שמו של מר לנקרי כבעלי הנכס.

בהמשך עדותה של הנתבעת היא מציינת כי שכרה את הדירה האמורה בספטמבר 2009 , ברם לא הציגה לעיוני הסכם שכירות אשר יאשש דבריה אלו , או כל מסמך תומך אחר. יתרה מכך , על אף הכחשתה הגורפת מכתב הגנה (ראה סעיף 8) של הנתבעת , כי הדירה לא הוצגה לה מעולם בידי התובע, בחקירתה הנגדית, היא מודה בפה מלא כי היתה אף היתה עם התובע בדירה האמורה ולטענתה ניהלה מו"מ על יחידת דיור , שהיא עצמה מודה כי לא היתה קיימת באותה העת.

עדותה של הנתבעת היתה מלאת סתירות ולא שוכנעתי באמיתות טענותיה.

מן העדויות עולה כי אכן נחתמה הזמנת עבודה בין התובע לנתבעת ובמסגרתה הראה התובע לנתבעת את הדירה ברח' פייר רנואר 53 בקרית אתא ואף נוהל מו"מ אודות נכס זה בעבור הנתבעת. בין אם נוהל המו"מ לצורך שכירות ובין אם לצרכי רכישה , הרי שבהתאם להזמנת העבודה שהנתבעת לא הכחישה קיומה וחתימתה על גביה , הרי שהנתבעת חבה לתובע דמי תיווך בגין עיסקת השכירות אשר נכרתה בינה לבין מר לנקרי, בעלי הנכס, בגובה חודש שכירות אחד.

התובע טען כי חודש שכירות שווה ערך לסך של 6000 ₪ , אך לא הוכיח טענתו זו בכתובים. מאידך טוענת הנתבעת כי חודש שכירות שווה ערך לסך של 4500 ₪ , כאשר הנתבעת התחייבה לשלם אף את הארנונה במקום בסך של 2400 ₪.

סביר בעיני כי באם אכן התחייבה הנתבעת לשלם הארנונה במלואה וקיבלה הנחה לשם כך בשכר הדירה , הרי שזהו שווי העיסקה האמיתי.

מאחר והדירה הושכרה בעלות של 4500 ₪ לחודש כדברי הנתבעת, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4500 ₪.

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה(12/4/10) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי , בתוך 15 יום .

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"א, 29 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.