בר חיים נ' טופלין

החלטה

על קוצו של יוד, בפניי מונחת בקשה לביטול פסק דין שהגישה רבקה בר חיים (להלן:"המבקשת") אשר ניתן ביום 29.12.10 בהעדר התייצבות המבקשת וזאת אל אף שזומנה כדין לדיון באמצעות בא כוחה עו"ד אברהם סגל.

כבר עתה יודגש כי למרות שהמבקשת הגישה את בקשתה לביטול פסק דין בעצמה ., הרי שהמבקשת הגישה בקשה לביצוע שטר וכן תצהיר עדות ראשית מטעמה באמצעות בא כוחה עו"ד אברהם סגל. ולא זאת אף זאת אלא שהמשיך לייצגה – זאת בהסתמך על הודעתה שלה "הודעה על הגשת תצהיר עדות ראשית" – שם ציינה בכותרת כי בא כוחה עו"ד אבי סגל מרחוב ז'בוטינסקי 2 נהריה.

למען הסר ספק יודגש , כי מעיון בתיק עולה כי לא הוגשה כל בקשה לשחרור עו"ד סגל מייצוג ו/או לחלופין בקשה לעדכון כתובת התובעת למסירת כתבי ב-דין.

בדיון מיום 29.12.10 קבעתי כי המבקשת אכן זומנה כדין באמצעות בא כוחה וביתר דיוק - ההזמנה שוגרה באמצעות מזכירות בית המשפט בדואר רשום עם אישור מסירה מיום 9.05.11.

לא זו אף זו, בדיון שהתקיים ביום 5.05.10 בנוכחות אביה של המבקשת, מר משה בר חיים, הוחלט על מועד הדיון הבא קרי, 29.12.10 – הדיון שכאמור אליו לא התייצבה המבקשת.

כמו כן, נשלח הפרוטוקול אל בא כוחה של המבקשת עו"ד אברהם סגל והומצא כדין בדואר רשום ואישור מסירה מיום 6.05.10.

מסקנה עד כאן - המבקשת זומנה כדין באמצעות בא כוחה עו"ד אברהם סגל. משכך, אין בפני בקשה לביטול מחובת הצדק שכן לא נפל פגם בהליך, אלא בקשה שבשיקול דעת בית משפט.

עיינתי בבקשה לביטול פסק דין מטעם התובעת- המבקשת שהוגשה ביום 17.03.11 ובתגובת המשיב מיום 11.04.11.

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור

לטענת בא כח המשיב בתגובתו לבקשה לביטול פסק דין, הוגשה הבקשה לביטול פסק דין באיחור ביחס למועד הנקוב בדין ומבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד לעניין זה.

מתוכן התגובה והתצהיר התומך בה נוכחתי כי המבקשת ידעה גם ידעה כי ניתן כנגדה פסק דין בהעדר התייצבות ביום 29.12.2010, וזאת ביום 13.1.2011

על פי תקנה 201 לתקנות סד"א המועד הנקוב בדין להגשת בקשה כאמור הוא 30 ימים מהמצאת פסק הדין.

במקרה דנן ומעיון בתצהיר עו"ד לוי ומעיון בניספח 2 לתצהיר שהוגש בתמיכה לתגובה ניתן ללמוד כי פסק הדין נמסר למבקשת ביום 13.1.2011.

אשר על כן בדין עתר בא כח המשיב לדחיית הבקשה על הסף מאחר והוגשה באיחור ובהעדר טעם מיוחד לאיחור או להארכת מועד להגשת הבקשה מה גם ובקשה להארכת מועד לא הוגשה כלל.

על פי תקנה 526 לתקנות סד"א באשר לבקשה המוגשת באיחור ביחס למועד הנקוב בדין – רשאי בית המשפט לדון בבקשה גופא רק למקרה ונוכח ביומו של טעם מיוחד להגשת הבקשה באיחור.

במקרה שבפני לא נטען לנסיבות המניחות תשתית עובדתית כלשהי לקיומו של טעם מיוחד.

אשר על כן דוחה הבקשה לביטול פסק דין.

מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב בסך של 1160 ₪.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה בדואר רשום לצדדים.