בר ואח' נ' דיאמנט ואח'

פסק דין

1.הצדדים לתביעה זו היו שותפים בעסק המכונה "אומני העץ" ועסקו בבניית פרגולות, דקים, גדרות ועוד.

בשנת 2010 פירקו הצדדים את השותפות וניהלו ביניהם הליכים משפטיים שהסתיימו בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 07.04.11.

2.לאחר שנפרדו המשיך כל אחד מהצדדים לעסוק באותו תחום, כך ששניהם הפכו להיות מתחרים זה בזה באותו תחום בו עסקו קודם כשותפים, ומכאן העניינים התחילו להתדרדר, כמפורט להלן.

3.ביום 29.10.12 הגיש התובע תביעה זו נגד הנתבע, בטענה שהאחרון מוציא דיבתו ברחבי העיר, סיפר כי לתובע תיקים במשטרה, הוא גנב את העסק שלו, הוא מסוכסך עם שכניו ואחר כך הוא מוריד שלטים עסקיים של התובע ברחבי העיר, כמפורט בסעיפים 13 – 16 לכתב התביעה.

לכן עותר התובע לצוות על הנתבע להפסיק להוציא לשון הרע על התובע ולחייבו לשלם לתובע 75,000 ₪.

4.ביום 21.11.12 הגיש הנתבע כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד, בו הוא טוען כי התובע הוא שמוציא דיבתו רעה, מכפישו ברחבי העיר, מנכס לעצמו עבודות שביצע הנתבע ועוד, ולפיכך תובע ממנו 100,000ש"ח כמפורט בכתב התביעה שכנגד.

5.מטעם התובע העידו שני עדים: מר עידו מאיר חייבי ומר דניאל בן ארי (בנוסף לתובע עצמו). מר חייבי העיד כי הוא שכן של התובע וכי הנתבע בנה עבורו פרגולה בחצר ביתו. לימים הגיע אליו הנתבע, קילל את התובע והוציא דיבתו רעה בכך שסיפר לעד כי לתובע תיקים במשטרה, הוא גנב לו את העסק, הוא מסוכסך עם שכניו ואחרים ועוד, אולם מר חייבי לא האמין לנתבע, הואיל והוא מכיר את התובע מהיותם שכנים (ר' תצהירו של העד ובפרוטוקול מיום 21.05.13 עמ' 8 שו' 15 ואילך).

6.מר בן ארי העיד כי הוא עבד אצל התובע והוא גם חבר שלו. יום אחד הגיעו העד והתובע למקום עיסקו של הנתבע והתובע צילם את הנתבע ועסקו כשהוא והעד יושבים בתוך ריכבו של התובע. הנתבע ראה אותם, אולם לא היו כל חילופי דברים בין הצדדים והשניים (התובע והעד) עזבו את המקום לאחר שהתובע צילם 2 – 3 תמונות (ר' תצהירו של העד ובפרוטוקול עמ' 6 שו' 6 ואילך).

7.מטעם הנתבע העידו 3 עדים: מר יורם שוורץ, מר משה מואס וגב' קרנית גולן (בנוסף לנתבע עצמו).

מר שוורץ העיד כי חשקה נפשו בפרגולה ולפיכך פנה לקבל הצעות מחיר מכל אחד מהצדדים ולבסוף בחר בנתבע.

במהלך פגישתו עם התובע אמר לו זה כי הנתבע פשט את הרגל, לקחו לו את העסק ואין לו היכן לעבוד (ר' תצהירו ובפרו' עמ' 10 שו' 20 ואילך).

8.מר מואס העיד כי הוא שכנו של התובע במקום עסקו והם שותפים להוצאות השכירות ומשתפים פעולה בעבודה, וכי בסוף שנת 2011 הגיע לבית העסק של הנתבע ומתוך הרכב החל להתגרות בו, לקללו ולצלמו.

מר מואס העיד כי באותו אירוע התווכחו הצדדים וקיללו זה את זה והוא אינו זוכר מה בדיוק אמרו זה לזה, שניהם יחד קיללו האחד את רעהו "שקרן, נוכל" ועוד (ר' בתצהירו ובפרוטוקול עמ' 13 שו' 15 ואילך).

9.גב' גולן העידה כי היא ובעלה רצו להתקין פרגולה בביתם ולפיכך פנו לכל אחד מהצדדים בנפרד ובקשו לקבל הצעת מחיר. העדה מתגוררת בשכנות לעד חייבי וכאשר נפגשה עם התובע הוא הציג לה את הפרגולה בחצר ביתו של מר חייבי וטען כי זו עבודה שלו.

הצעת המחיר של הנתבע הייתה יותר זול והעדה בחרה בו לביצוע העבודה, אז נודע לה שהנתבע הוא שבנה את הפרגולה למר חייבי (ר' תצהירה ובפרו' עמוד' 21 שו' 26 ואילך).

10.מדובר כאמור במי שהיו שותפים בעסק ונפרדו וכעת כל אחד מהם טוען שהשני מכפישו ומוציא דיבתו רעה.

11.התרשמתי מאוד לטובה מכל האנשים שהעידו בפניי: התובע, הנתבע ו - 5 העדים שהעידו מטעמם.

התרשמתי שכולם אנשים נורמטיביים, ישרים והגונים שהעידו אמת, כל אחד העיד את האמת כפי שהוא רואה אותה, על אף קיומן של סתירות בין העדים במקרים מסוימים.

12.נראה לי כי עדותו של מר מואס מתארת היטב את מערכת היחסים שבין הצדדים: