בר גיל נ' וורקו ואח'

החלטה

לפני בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט בתחום התעסוקה בהליך המתנהל לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

התובע, יליד 1953, היה מעורב בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.6.2006.

התובע פנה לענף לנפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") והתאונה הוכרה כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה מהתאונה בשיעור 10% בגין פגיעה בעמוד שדרה מותני ו- 10% נכות נפשית. סה"כ נכות משוקללת בשיעור 19%.

בהמשך לכך, פנה התובע לענף הנכות הכללית של המל"ל, שבהחלטתה מיום 7.12.2009 קבעה כי לתובע נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 30% בגין הפגיעה בעמוד השדרה המותני ו- 30% בגין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, סה"כ נכות משוקללת בשיעור 51%.

בעקבות זאת, הגיש התובע בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בעניינו, ובהחלטה מיום 12.12.2010 בית המשפט נעתר לבקשתו ומינה את ד"ר אמיר השרוני כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה (להלן: "המומחה").

למען שלימות התמונה יצויין כי בתאריך 26.8.10 נקבעה נכותו הצמיתה של התובע, במסגרת ענף נכות כללית, בשיעור של 83%.

בחוות הדעת מיום 27.2.2011 לאחר שבדק את התובע, סיכם המומחה את ממצאיו כדלקמן:

"התובע הולך כפוף ונראה סובל מכאבי גב ורגל מנומלת. בדיקתו ללא ממצא נוירולוגי. קושי בהרמת הרגליים ובתנועת הירכיים, ללא ממצא של הגבלה במפרקי הרגליים. בדיקת הצוואר, חגורת הכתפיים וגב עליון תקינה. תנועת הגב מוגבלת באופן קל עד בינוני".

לסיכום, קבע המומחה כי בעקבות התאונה מיום 23.6.06 נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 15% בגין גב תחתון, 5% בגין נימול ברגל שמאל, סה"כ נכותו עומדת על 19.25 %. כמו-כן, המומחה קבע כי לתובע נכות זמנית מלאה מיום התאונה למשך חצי שנה.

לאור האמור, נכותו המשוקללת של התובע בעקבות התאונה היא 27.325%.

המומחה זומן לחקירה, עליה אפרט בהמשך.

התובע הופנה על ידי מחלקת השיקום של המל"ל למרכז אבחון, הכשרה ושיקום מקצועי על מנת שיעבור הליך אבחון מקצועי והכוונה תעסוקתית הרלוונטית לנתוניו.

בחודש אוקטובר 2009 ניתן דו"ח אבחון תעסוקתי בעניינו של התובע (להלן: "דו"ח האבחון"), אשר הוגש מטעם הנתבעים בהליך זה. בעקבות ממצאי דו"ח האבחון ניתנו במסגרתו ההמלצות הבאות:

עפ"י מכלול הנתונים: גיל מתקדם יחסית, מספר רב של מחלות וקשיים פיזיים, שוק עבודה רווי- הרי שהאפשרויות שלפניו מצומצמות למדי. לכך יש להוסיף גם מצוקה כלכלית.

לכן בעדיפות ברורה לסייע לניסים בהשתלבות בעבודה, מהר ככל שניתן.

מדובר כיום בעבודות יחסית פשוטות כמו: מוכר/ נותן שירות ללקוחות בחברה כמו "איקאה" או "קנה ובנה" רצוי בתחום מוצרי החשמל. יכול לשמש גם כאיש מודיעין/ אבטחה בבניין משרדים.

לבקשת התובע, שלושת עורכי דו"ח האבחון, מר דוד קניג (פסיכולוג שיקומי- מומחה), גב' מיה שפירא (מאבחנת) וגב' מגי קינן (רכזת אבחון), זומנו לחקירה שנערכה ביום 22.12.2013. מחקירתם עלה כי הערכתם התבססה על ההנחה כי נכותו של התובע היא בשיעור של 19% ולא כפי שנקבע בסופו של יום, על ידי המל"ל , בענף נכות כללית – 83%, ועל ידי מומחה בית המשפט – 27.323%.

התובע טוען כי בנסיבות העניין, יש מקום למנות מומחה בתחום התעסוקה לצורך קבלת תמונה מלאה בקשר לכושר עבודתו ואפשרויותיו לשוב ולהשתלב במעגל העבודה, לאור מצבו ומגבלותיו. לטענתו, בהיותו בן 60 הוא אינו מסוגל לשוב למעגל העבודה. עוד נטען בסיומו של הדיון מיום 22.12.2013, כי מחקירת עורכי דו"ח האבחון עולה כי הנ"ל הסתמכו על נתונים ישנים בעת עריכת דו"ח האבחון ולכן יש למנות מומחה.

לבסוף טען ב"כ התובע, כי התייחסותו המפורשת של המומחה באשר לאי יכולתו של התובע לשוב לעבודתו כחשמלאי ולעבוד בעבודות פיזיות מחייבת מינוי מומחה תעסוקתי, שכן נושא השפעת הפגיעה מהתאונה על כושר עבודתו של התובע הינה בתחום מומחיותו של מומחה מסוג זה.