בר אל נ' ד"ר מור

החלטה

בתיק זה עומדת על הפרק תביעת נזיקין בשל נזק גוף שנגרם לתובעת, כנטען, אגב ניתוח. המחלוקת בין הצדדים בתחילה נגעה לתחום הכירורגיה הפלסטית ובתחום זה מונה מומחה מטעם בימ"ש, מבלי שהצדדים ויתרו על ההסתמכות על חווה"ד שהגישו. אותו מומחה סבר שעליו להוועץ במומחה בתחום א.א.ג בשאלות ספציפיות שהטרידו אותו מבלי לקבל בעניינו חוו"ד נפרדת. בחשש רב הסכים ביהמ"ש להליך לא שגרתי זה, המומחה מטעמו נועץ במומחה נוסף, דיווח על מה שיעצו לו וחיווה את דעתו בענין. כעת נוצר קושי מסויים לצדדים: המומחה שחיווה דעתו אינו מומחה לתחום א.א.ג. והוא עצמו נזקק למומחיותו של מומחה א.א.ג על מנת להביע דעה בענין שבלב המחלוקת. להפנות למומחה מטעם ביהמ"ש שאלות בענין זה, ספק אם יש טעם. להפנות שאלות ל"יועץ" שיעץ לו, אי אפשר שכן הוא לא ערך חוו"ד. הפתרון של הנתבע לקושי זה היה שהוא הגיש חוו"ד רפואית מטעמו, יחד עם ראיות ההגנה. התובעת התקוממה נגד מהלך זה שנראה לה פסול דיונית ופוגע בזכויותיה. למען האמת, גם לביהמ"ש אין הרגשה נוחה בסיטואציה שבה מומחה רפואי מטעם אחד הצדדים מביע את דעתו בשלב כל כך מאוחר, בסיטואציה שבה אין איזון וכאשר המומחה מטעם ביהמ"ש אינו מי שאומר את "המילה האחרונה".

הפתרונות האפשריים שעומדים בפני כרגע הם אלה:

חלופה ראשונה, כרצונה של התובעת, למנוע מהנתבע את ההסתמכות על חווה"ד שהגיש בדרך זו. היתרון שבחלופה זו הוא שהיא שומרת על האיזון בין הצדדים. החסרון בחלופה הוא שהיא לא כוללת בתוכה מנגנון שיאפשר לביהמ"ש לרדת לחקר האמת. הקושי שתואר קודם הוא קושי אמיתי, גם לצדדים וגם לביהמ"ש.

חלופה שניה, כרצונו של הנתבע, להותיר את הדברים כפי שהם, דהיינו להותיר בידו חוו"ד שעליה יוכל להסתמך. היתרון בחלופה זו הוא שפותר את הבעיה שבפניה ניצב הנתבע אבל יוצר חוסר איזון דיוני. הנתבע מסכים כמובן שחווה"ד שלו לא תשאר ללא מענה ומסכים שהתובעת תגיש חוו"ד מטעמה. בדרך זו, בלי ספק, יהיו לפני ביהמ"ש בסופו של דבר די חוו"ד ואמצעים לקבל החלטה, אבל החסרון הברור הוא שההליך הדיוני ישובש ושמיעת המשפט תעוכב בעוד חודשים אחדים. חסרון נוסף הוא שהתהליך כולו, יקר.

חלופה נוספת שעומדת על הפרק היא מעין פתרון ביניים: הוצאת חווה"ד של הנתבע מהתיק ומינויו של ה"יועץ" כמומחה מטעם ביהמ"ש. הנתבע מתנגד לכך מפני שכבר בעת שהמומחה מטעם ביהמ"ש הזכיר את אותו יועץ, הוא התנגד למינויו מסיבות שהועלו אז. לטענתו אם ימונה אותו אדם כמומחה כעת, הוא עלול להמצא מקופח. קושי נוסף שמטריד את ביהמ"ש עצמו הוא שמינויו של אדם שכבר הביע דעה דומה לציון המטרה סביב החץ וספק אם יהיה בו כדי לסייע לפתרון המחלוקת מבחינה ממשית. אפשרות אחרת היא, שימונה מומחה מטעם ביהמ"ש אך יהיה זה אדם אחר. הקושי שבחלופה זו הוא שעל ביהמ"ש יהיה למצוא דרך לאזן בין הכלים שבידי הצדדים עצמם כרגע, בחומר שיוצג בפני אותו מומחה, דהיינו יהיה על ביהמ"ש להוציא את חווה"ד של הנתבע מהתיק או לאפשר לתובעת להגיש חוו"ד משל עצמה.

בשוקלי את החלופות השונות, לא נותר אלא להביע צער על כך שהנסיון לקצר את ההליך על ידי אותה היוועצות של המומחה מטעם ביהמ"ש ב"יועץ", לא הצליחה. בלי להחזיק מסמך מנומק המהווה חוו"ד רפואית אשר הצדדים יכולים להפנות וביהמ"ש יכול להסיק ממנו מסקנות, נותרת חווה"ד של המומחה בתחום הפלסטי מנומקת באופן חסר. הבסיס לדברים שנאמרו בה אינו נמצא בידי הצדדים ובידי ביהמ"ש בדרך שמאפשרת את בחינתו המושכלת. איני רואה מנוס מהנחת בסיס זה בדיעבד. האופן שבו פעל הנתבע אכן אינו נוח לתובעת, הוא היה מפתיע וגם מבחינת ביהמ"ש עדיף היה שהדברים היו נעשים בדרך אחרת, אבל הבעיה שהוא משקף, היא אמיתית. בנסיבות אלה לא אוכל לומר שאינטרס עשיית הצדק מאפשר המשך בירור המשפט בלי לברר כראוי את השאלה בתחום הא.א.ג. וכיוון שכך בוודאי שאי אפשר למנוע הגשת חוו"ד רפואיות בענין. ככל שנפל פגם דיוני בדרך שבה נעשה הדבר, זו העת לתקן אותו. לפיכך, אני מתיר הגשת חווה"ד מטעם הנתבע כפי שהוגשה, מתיר לתובעת להגיש חוו"ד מטעמה ולאחר ששתיהן יהיו לנגד עיני ביהמ"ש יתכן שימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו ויתכן גם שאת חווה"ד של אותו מומחה יהיה צורך להציג בפני ד"ר גור המומחה בתחום הפלסטי על מנת שיציג חוו"ד רפואית מתוקנת. ביהמ"ש ער לעלויות הגדולות שעלולות להגרם בדרך זו אבל איננו רואה מנוס מכך.

הדברים פורטו בין השאר, על מנת שהצדדים יוכלו להעריך את העלויות הצפויות אל מול הפוטנציאל הכלכלי שבתיק וישקלו שוב את צעדיהם. שאלת ההוצאות תוכרע בסוף ההליך.

התובעת תגיש את חווה"ד מטעמה עד יום 6.3.12.

תז"פ – 7.3.12.

המזכירות תשלח עותק הפרוטוקול לצדדים.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"א, 06/09/2011 במעמד הנוכחים.

ירון בשן, שופט

הוקלד על ידי: ליז נאור