ת"א
בית משפט השלום קריית גת
|
29756-12-12
24/08/2013
|
בפני השופט:
נעם חת מקוב
|
| - נגד - |
התובע:
חגית ברנה ואח'
|
הנתבע:
טובה בר
|
|
החלטה
לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית ולחילופין למחיקת הנתבע 2 מחמת העדר יריבות.
רקע
הצדדים לבקשה ולתובענה הם בני משפחה אחת כאשר המשיבה (להלן: "התובעת") והמבקשת 1 (להלן: "הנתבעת") הינן אחיות והמבקש 2 (להלן: "הנתבע") הינו בעלה של הנתבעת. התובעת תבעה את הנתבעים להשיב לה כספים אשר לטענתה הם חייבים לה. לטענת התובעת היא הלוותה לנתבעים סכומי כסף בכמה הלוואות שונות, כשיתרת החוב הבלתי מסולק, נכון למועד הגשת התביעה עמדה על 177,210 ₪.
התובעת טוענת כי לאחר שהנתבעים אחרו בתשלומי ההלוואות, ואף החלו שלא לשלם כלל פנתה אליהם ובקשה ערובה כספית להבטחת פירעון ההלוואה, ובעקבות כך פנו הצדדים לעו"ד וחתמו על הסכם אשר בו נקבע כי הסכום שצפוי הנתבע לקבל בתביעת פיצויים שהגיש, יעבור ישירות באמצעות עוה"ד אל התובעת.
במסגרת ההליך בפני, התנהל דין ודברים לגבי השאלה, אילו מסמכים נדרשים הנתבעים לחשוף בנוגע לתביעת הפיצויים האמורה, אולם בשורה התחתונה, בסופו של יום לא קיבל הנתבע דבר בתביעת הפיצויים שהגיש ועל כן גם התובעת לא קיבלה דבר ותביעתה הנוכחית נותרה על כנה.
העדר סמכות עניינית
הנתבעים טוענים כי תביעה זו אמורה להתברר בבית משפט לענייני משפחה וכי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בה. לטענת הנתבעים בית המשפט לענייני משפחה קונה סמכות עניינית כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים, הראשון הינו קשר משפחתי והשני הינו עילה שהיא סכסוך בתוך המשפחה. הנתבעים טוענים ואין חולק על כך שהתובעת והנתבעת הן אחיות ובכך מתקיים התנאי הראשון. לגבי התנאי השני מפנים התובעים לפסק הדין ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס (להלן: "פסד חבס") לטענתם, המבחן שנקבע בפסד חבס מתקיים כאשר "... הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה....". התובעים טוענים שהתובעת לא הייתה מלווה מכספה אלמלא הקשר המשפחתי ועל כן מדובר בתביעה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה.
התובעת טוענת כי דינה של בקשה זו להידחות על הסף בשל כך שהוגשה לאחר שהתקיים קדם משפט ובניגוד להוראות בית המשפט בעניין זה בהחלטה מיום 26.1.13. לגופו של עניין טוענת התובעת כי עילת התובענה היא באי תשלום החוב ולא בקשר המשפחתי שבין התובעת לבין הנתבעת וזהו היסוד הדומיננטי בתביעה. אשר על כן לטענת התובעת הלכת פסד חבס אינה חלה במקרה זה. התובעת מפנה לע"א 1662/99 חיים נ. חיים פדנו(6)293 אשר ניתן לאחר פסד חבס.
הנתבעים טוענים בתשובה לתגובת התובעת כי הבקשה הוגשה בזמן וכי הטענה שבוזבז זמן שיפוטי בהליכי הקדם וכי לא ניתן להחזיר את המצב לאחור אין בה ממש ולא קרה דבר אשר מגביל את האפשרות להעביר את הדיון לבית משפט אחר. עוד טוענים הנתבעים בתשובתם כי טענת חוסר סמכות עניינית יכולה לעלות בכל שלב בדיון ואף לאחר מתן פס"ד והכל נתון לשיקול דעתו של בית המשפט .
העדר יריבות בין התובעת והנתבע
לעניין העדר היריבות בין התובעת לנתבע, טוענים הנתבעים, כי עיון בכתבי הטענות ובהסכם ההלוואה מראה כי הנתבע אינו חלק מהסכם ההלוואה ואף לא חתם עליו, לפיכך הסיבה היחידה שצורף כנתבע לכתב התביעה היא היותו נשוי לנתבעת.
התובעת, מפנה לתצהיר העדות הראשית שלה ולכתב התביעה וטוענת כי ההלוואות הועמדו לטובת שני הנתבעים יחדיו וכי לא בכדי הסכם החזרת ההלוואה התייחס לכספי הפיצויים שהיה אמור לקבל הנתבע. עוד טוענת התובעת כי טענת הנתבע כי אינו חתום על הסכם ההלוואה אינה רלוונטית שכן קיומו של הסכם לרבות הסכם הלוואה יכול שיהיה בדרכים אחרות מלבד הסכם מפורט בכתב וכך אף במקרה זה כאשר הובאו מסמכים המצביעים על כך שהנתבע קיבל את ההלוואה ביחד עם הנתבעת.
מועד הגשת הבקשה
נוכח החלטתי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, לא מצאתי לנכון להכריע בכל טענות התובעת שעניינן המועד בו הוגשה הבקשה ואציין כי אכן ראוי היה כי הנתבעים היו מגישים את הבקשה בסמוך להגשת כתב ההגנה ועוד לפני קדם המשפט שהתקיים בעניין זה, אולם מן הצד השני, טענות הנתבעים שעניינן היעדר סמכות עניינית והיעדר יריבות, נטענו על ידם כבר בכתב ההגנה ועל כן לא היה בהגשת הבקשה כדי להפתיע את התובעת.
מטעם זה, אין בכוונתי להתייחס אף לפסיקה שהביאה התובעת בהודעתה על הוספת פסיקה ואין בדעתי אף לדון בשאלה אם ראוי היה להגיש "הודעה" זו ומה ההשלכות של הגשתה ללא נטילת רשות.
דיון והכרעה – סמכות עניינית
הסמכות העניינית המוקנית לבית המשפט לענייני משפחה, נדונה לא אחת בפסיקה. נקבע כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתובענה אזרחית במקרים בהם עילת התביעה קשורה קשר ישיר לסכסוך המשפחתי. בפסד חבס נקבע:
"נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה. גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה."
עיון בכתבי הטענות מגלה כי התנאי הראשון לסמכות בית המשפט לענייני משפחה מתקיים, היינו מדובר בבני משפחה כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית משפט לענייני משפחה תשנ"ה 1995, הכולל בהגדרת "בן משפחתו" גם אחים ואחיות. כאמור לעיל, התובעת והנתבעת, הן אחיות.