בקשת רשות ערעור על ההחלטה לקבל בקשת משיבה ליתן צווים לקבלת מסמכים

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב (כב' השופטת שפרה גליק בתמ"ש 21646-06-11), מיום 9.1.13, לפיה התקבלה במלואה בקשת המשיבה 1 ליתן צווים לקבלת מסמכים (להלן: "ההחלטה").

2.         ההחלטה ניתנה במסגרת התדיינות משפטית בין המשיבה 1 כתובעת לבין המבקשות והמשיב 2 (בעלה) כנתבעים, בתובענה לאיזון משאבים מכוח הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

בהחלטה התקבלה בקשת המשיבה 1 להורות למבקשות ולמשיב 2 להמציא מסמכים שונים, הדרושים לה לניהול תביעתה. המסמכים מפורטים בס' 5 להחלטה. מעשית - הורה בית המשפט למבקשות ולמשיב 2 "להביא איתם בבואם לדיון" בפניו, את המסמכים המבוקשים.

3.         בבקשה שלפניי עותרות המבקשות לביטולה מטעמים שונים: עיתוי הגשתה (ערב קיום הליך הראיות לאחר שהוגשו תצהירים מטעם המבקשות והמשיב 1; המגמה הפסולה - "מסע דייג של ממש ומקצה שיפורים"; היותה סותרת או מייתרת החלטות קודמות של ביהמ"ש קמא - זו מיום 24.1.12 שהקנתה בידי המשיבה 1 יפוי כוח מהמבקשות והמשיב 2 לפנות לכל גורם ו/או מעביד ו/או חברת אחזקות ... וכו' כדי לברר טיב הזכויות ולקבל לידיה את המסמכים הרלבנטיים מבחינתה , וזו מיום 9.9.12 שדחתה בקשת המשיבה 1 למינוי רו"ח חוקר. בהקשר זה קובלות המבקשות על חוסר המעש של המשיבה 1 שלא עשתה שימוש ביפוי הכוח ופנתה, בעיתוי הנוכחי, בבקשתה זו. כן טוענות המבקשות כי הבקשה לא נתמכת באסמכתאות, לא מסבירה את נחיצותם של המסמכים והעתרות ביהמ"ש קמא למבוקש בה פוגעת אנושות בזכויות הדיוניות והמהותיות שלהן "העולה לכדי עיוות דין חמור ומהותי".

4.    דין הבקשה להידחות.

מלשון סעיף 52(ב)לחוק בתי המשפט [נוסחמשולב] התשמ"ד- 1984 עולה, כי, ככלל, יידונו השגות צדדים על" החלטות אחרות" )החלטות ביניים( של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי. תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, קובעת, כי אף אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בזכות בסיום ההליך, במסגרת ערעורו על פסק הדין.

בהלכה הפסוקה יושמה הוראת סעיף 41(ב) לחוק בתיה משפט ( שעוסקת ברשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המוגשות בפני בית המשפט העליון אך זהה במתכונתה בכל הנוגע לתנאים הקבועים בהוראות סעיף 52(ב) לחוק בהם צריך מבקש רשות הערעור לעמוד) באופן שנקבע כי יהיה מקום ליתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" רק כאשר בכוחו של המבקש להראות כי הדיון בערעור עליה נחוץ על אף שההליך העיקרי טרם הגיע לסיומו. מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי (ראו ע"א 226/65 אליהו נ '  עזרא פ"די ט (3)  571, 537  ראו גם רע"א 2856/12 גדעון כהן ו21 אח' נ' מע"צ פורסם במאגר נבו(20.5.2012) . יתכן, כי גם באותם מקרים נדירים, בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, יהיה מקום לפתוח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין(רע"א  2459/04 אלה  ר. הנדסת בנין והשקעות בע"מ נ' פקיד השומה ירושלים תק-על 2004 (2) 1324).

בנסיבות המקרה שלפנינו לא מצאתי, כי החלטת בית משפט קמא עונה על אחד מאלה.

5.           בעניינו, החלטתו של בית משפט קמא ניתנה בגדר סמכויותיו כערכאה דיונית. בית משפט קמא הורה , בסופו של יום ,למבקשות ולמשיב 2 , להביא "יחד איתם לעדות" את המסמכים המבוקשים בהתאם לתקנה 170 לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד -1984. גם אם סתרה החלטה זו החלטה קודמת שלו (ואינני סבור כך)אין בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור. שאלת העיתוי הינה עניין מובהק של ניהול הדיון הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור תתערב בו במקרים חריגים בלבד(רע"א 9783/05 ,מירסקי נ' מילר -לא פורסם; רע"א 7214/00 מורשת בנימין בע"מ נ' בר-חן -לא פורסם ; רע"א 3593/06 ,רוזנצוויג נ' חיים - 8.8.06 ). אכן, בהחלטה מיום 24.1.12 הוטלו על המשיבה הוצאות הצילום של המסמכים שאותם תצליח היא לחשוף באמצעות יפויי הכוח שניתן בידיה בעוד שבהחלטה נושא הערעור הוטלו הוצאות המצאת המסמכים על המבקשים והמשיב 2. גם בכך אין הצדקה ליתן רשות ערעור. עניין זה יכול שיילקח בחשבון בעת קביעת ההוצאות בסופו של ההליך השיפוטי.

לפיכך הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.

העירבון יוחזר למבקשות באמצעות בא כוחן.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.