בע"מ
בית המשפט העליון
|
1520-14
03/08/2014
|
בפני השופט:
י' דנציגר
|
- נגד - |
המבקש:
פלוני
|
המשיבים:
1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני
|
החלטה |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי התל אביב מיום 22.01.2014 ברמ"ש 29281-05-13 שניתנה על ידי כבוד השופט ש' שוחט
|
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ש' שוחט) מיום 22.1.2014 ברמ"ש 29281-05-13 לדחות בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש כנגד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו (השופט נ' נחמני) מיום 4.4.2013 בתמ"ש 19123/03 בו התקבלה בקשת המשיב 1 להעברת המשיבים 3-2 מתפקידם כבוררים בסכסוך שבין המבקש למשיב 1.
רקע והליכים קודמים
1. בין המבקש לביו אחיו – המשיב 1 – התגלע סכסוך בנוגע לירושת תפקידו של אביהם כראש ישיבה אשר פעלה כעמותה. האחים הסכימו ליישב סכסוך זה בבוררות זבל"א לפני המשיב 2 (להלן: הבורר המוסכם), המשיב 3 (להלן: הבורר מטעם המבקש) והמשיב 4 (להלן: הבורר מטעם המשיב 1). הבוררים דנו בתיק וקיימו כעשר ישיבות בוררות. אולם, בטרם ניתן פסק הבוררות הגיש המשיב 1 לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לפי סעיף 11לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) לצו אשר יאסור על הבוררים לתת את פסק הבוררות. בבקשתו טען המשיב 1 כי הבוררים איבדו את אמון הצדדים, והעלה שורה של טענות כנגד התנהלות הבורר מטעם המבקש והבורר המוסכם.
2. בית המשפט לענייני משפחה (השופט נ' נחמני בתמ"ש 19120/03) קיבל את בקשת המשיב 1. הוא קבע כי בהתנהלות הבוררים נפלו פגמים רבים והגיע למסקנה כי פגמים אלו הביאו לאובדן אמון הצדדים בהם. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על פסק דין זה. בית המשפט המחוזי (השופטת י' שטופמן בבר"ע 2267/06) קיבל את הערעור. הוא קבע כי המשיב 1 השתהה בהגשת בקשתו. בית המשפט הסביר כי העובדות אשר עמדו בבסיס הבקשה היו ידועות למשיב 1 כחצי שנה עובר להגשת הבקשה וחרף ידיעה זו בחר המשיב 1 להמשיך ולשתף פעולה עם הליכי הבוררות. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש כנגד החלטה זו נדחתה על ידי ביום 9.9.2008 בבע"מ 2095/08.
ביני לביני, לאחר שנתן בית המשפט לענייני משפחה את צו המניעה ולפני שבוטל צו זה על ידי בית המשפט המחוזי, נתנו הבורר המוסכם והבורר מטעם המבקש פסק בוררות כנגד העמותה. העמותה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק בוררות זה ובית המשפט (השופטת ד' פלפל בה"פ 1173/06) הורה על ביטול הפסק מן הטעם שהעמותה לא הייתה צד לבוררות.
3. לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המשיב 1 תובענה חדשה לבית המשפט לענייני משפחה, היא התובענה אשר הובילה לבקשת רשות הערעור שלפני. בתביעתו ביקש המשיב 1, פעם נוספת, להעביר את הבורר המוסכם ואת הבורר מטעם המבקש מתפקידם. המשיב 1 ביסס בקשתו זו על עובדות אשר הגיעו לידיעתו לאחר שהוגשה הבקשה הקודמת, ובין היתר על דברים שנתגלו במהלך ההליך הקודם. בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה זו. בית המשפט קבע כי המשיב 1 לא השתהה בהגשת תביעתו שכן העילות עליהן הצביע התגלו לאחר שהוגשה תביעתו המקורית. בין היתר קבע בית המשפט כי הבורר המוסכם שיתף פעולה שלא כדין עם הבורר מטעם המבקש בעשיית פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם הסכם הבוררות וכן בעשיית פעולות אחרות המעידות על "נטייה לכיוון" המבקש. בית המשפט נתן משקל מיוחד בעניין זה לפסק הבוררות בעניין העמותה אשר בוטל בפסק דינה של השופטת פלפל, וקבע כי "ברור הוא כי הבוררים היו להוטים לתת פסק דין בזמן שהיה קיים צו מניעה ומבלי שהבורר מטעמו של התובע [המשיב 1] אף הוזמן כדין ואין לך ראיה גדולה מזאת כי הבורר הניטראלי אכן משתף פעולה עם הבורר מטעמו של הנתבע [המבקש], תוך הדרתו של הבורר מטעמו של התובע [המשיב 1]".
4. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על פסק דין זה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה תוך שקבע כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור על החלטות בנושאי בוררות. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו, בין היתר, את הדברים הבאים:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת